משחר ההיסטוריה בכפרים, עיירות וערים, כיכר השוק (Marketplace) הייתה הלב הפועם של הישוב ומקום מפגש מועדף בין אנשים ולא רק לביצוע קניות והחלפת סחורות ושירותים תמורת כסף, אלא בעיקר להחלפת דעות, רעיונות, שיתוף חוויות ויצירת קשרים והיכרויות. כיום חלק עיקרי מהמסחר עבר לרשת, כך שבנוסף לשווקים האותנטיים והצבעוניים שאנחנו אוהבים להגיע אליהם לצורך חוויית קניה נוסטלגית, חלק לא קטן מהרכישות בפועל מתבצעות בשוק האינטרנטי.

פלטפורמות שפועלות כ"כיכר שוק" ומפגישות רוכשים ומוכרים, כגון Amazon ו-Ebay, נהנות ממיליארדי כניסות של משתמשים כל חודש, ונמנות בין העסקים הצומחים ביותר באינטרנט. קיים מגוון אדיר של פלטפורמות מסחר החל מאתרים המתפקדים כ"כלבו" ומחזיקים במגוון אינסופי של מוצרים, ועד לפלטפורמות מתמחות שמפגישות בין ביקוש להיצע בסקטורים מסוימים כגון:  פנאי, מזון, הסעדה, הסעות, לינה, מורים פרטיים, ועוד.

מודל התמקדות במתן שירותי פיננסיים לסקטור מסוים אינו חדש, בנק אוצר החייל לדוגמא החל את דרכו במתן שירותים פיננסיים מותאמים לחיילים ובנק מסד לעובדי מדינה.

הפלטפורמה מגבירת אמון, ומאפשרת לספק מגוון שירותים
פלטפורמת מסחר מודרנית מספקת מגוון שירותים, הכוללים חנות המאפשרת למוכרים להציג את מרכולתם בצורה נוחה וברורה. בנוסף, היא מנגישה מגוון שירותים ומוצרים לקונים תוך מתן אפשרויות חיפוש וסינון להתאמה אישית, ובמקרים רבים הפלטפורמות מספקות גם הגנות צרכניות רבות וכך מאפשרות את מערכת האימון בין המוכרים לקונים.

המודלים הכלכליים הקלאסיים של פלטפורמות ה-Marketplace, אשר רבים מהם התחילו כלוח מודעות  אינטרנטי, הם שירותי פרסום (Advertisement) ומנויים (Subscription) לשירותים המוענקים על ידם. על מנת לא לחייב לקוחות ישירות עבור השירות, בדרך כלל התשלום נגבה באמצעות תמחור טרנזאקציונלי, כלומר ברגע שהתשלום מבוצע באמצעות הפלטפורמה, הפלטפורמה גובה אחוז או סכום מסוים מהעסקה מהמוכר ולפעמים גם מהקונה. מכוון שהעלות נלקחת במעמד ביצוע הרכישה, היא אינה נתפסת על ידי הצרכן כהוצאה נוספת שנדרש להצדיק את הערך המוסף שלה.

פלטפורמות תשלום כחברה למתן שירותי תשלום
פעילות סליקת התשלומים בין מוכרים לקונים הופכת את פלטפורמות Marketplace לשחקניות פיננסיות, שעוסקות בביצוע עסקאות תשלום, לעתים בהיקפים משמעותיים. כחלק מרפורמה רחבה יותר בתחום התשלומים גם שירותי פיננסיים הניתנים באמצעות פלטפורמות Marketplace מוסדרות באמצעות חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום הנכנס לתוקף ביוני 2024. מטרת החוק היא לאסדר את העיסוק בשירותי תשלום ולקבוע דרישות אחידות לגופים העוסקים במתן שירותי תשלום, באופן שיתאים להתפתחות הטכנולוגית בתחום, תוך הענקת הגנה צרכנית רחבה, ועידוד התחרות בתחום שירותי התשלום בישראל. החוק הסמיך את הרשות לניירות ערך כרגולטור האמון על רישוי ופיקוח על נותני שירותי תשלום.

חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום קובע דרישות רגולציה משמעותיות הכוללות הליכי
Fit &Proper  לבעלי שליטה ונושאי משרה בחברה, הון עצמי מינימאלי, דרישות לשמירת כספי לקוחות, הגשה ואישור ע״י הרגולטור של תוכניות עסקיות ותחזיות פיננסיות, דרישות סף בתחומי הטכנולוגיה, אבטחת מידע ובשלות תהליכי בקרה, חובות בתחום מניעת הלבנת הון ועוד.

אפשרויות העומדות בפני חברות Marketplace בהערכות לרפורמה בתחום התשלומים
דרישות הרגולציה המטילות חובות רבות על הגופים, קובעות סף כניסה משמעותי לחברות העוסקות בתחום התשלומים, זאת בהתייחס גם לפעילות תשלומים בפלטפורמת Marketplace. המשמעות היא שעל מנת שהפעילות תהיה כלכלית נדרשים מחזורים פעילות משמעותיים.

לרשות חברות Marketplace קיימות מספר אפשרויות לפעילות בתחום התשלומים.
הראשונה היא קבלת רישיון לחברת תשלומים מהרשות לניירת ערך. האפשרות השנייה היא תכנון הפעילות מסביב לפטורים שנקבעו על ידי הרשות. הרשות קובעת מנגנוני פטור ייעודיים לחברות בתחילת דרכן או כאלה בעלי פעילות מוגבלים. מטרת הפטורים היא לאפשר לגופים פעילות בהיקפים מוגבלים לצורך הוכחת התכנות המודל הכלכלי שלהם. האפשרות השלישית היא שיתוף פעולה עם חברות המחזיקות ברישיונות המתאימים לפעילות תוך ביצוע חלוקת אחריות בה הגופים הפיננסיים יעסקו במתן השירותים הפיננסיים וה- Marketplace ברכיבים הטכנולוגיים, שיווקיים והתפעוליים של העסק.  בדרך כלל מדובר בשיתוף פעולה עם מאגדים או סולקים המספקים את התשתית הנדרשת למתן שירותים פיננסיים.

בשנים האחרונות אנו עדים לגופים פיננסיים המספקים חבילת שירות מותאמת לצרכי ה – Marketplace. זהו מודל ״שירותי בנקאות כשירות״ Banking as a Service (BaaS) . שירות זה ניתן על ידי בנקים וחברות Fintech המאפשר לעסקים להטמיע שירותים פיננסיים כגון שירותי תשלום, ניהול חשבונות, הנפקת כרטיסי אשראי, מתן הלוואות ועוד, מבלי שהאחרונים יצטרכו להשלים תהליכי רישוי או לעמוד בדרישות רגולציה מחמירות. מדובר במודל שנמצא בראשית דרכו בישראל אך נפוץ מאוד באירופה וארה״ב.

השלב הבא: שירותים פיננסיים משלימים
יחד עם זאת, על אף ההשקעה המשמעותית הנדרשת בעמידה בחובות רגולציה, הרפורמה מייצרת עבור חברות ה- Marketplace גם הזדמנויות רבות ליצירת מנועי הכנסה נוספים מבוססי שירותים פיננסיים באמצעות רישיון שירותי תשלום. כבר היום, פלטפורמות רבות אינן עוצרות בפעילות סליקת תשלומים ומציעות על גבי הפלטפורמה מגוון רחב של שירותים פיננסיים. להלן פירוט עיקרי המוצרים הפיננסיים שבאפשרות הפלטפורמה להציע:

ארנק או חשבון: ארנק אלקטרוני או חשבון ייעודי בתוך הפלטפורמה ניתן למוכר או לקונה, ומשמש כמרכז הפעילות שלו בפלטפורמה. הקונה טוען כספים ממקורות חיצוניים ובאפשרות המוכר להשאיר כל או חלק מהכספים בפלטפורמה. בסביבת הריבית הנוכחית, במקרים רבים באפשרות הפלטפורמות להפקיד את הכספים בפיקדון בבנק ולהנות מהכנסה בגין ריבית פקדון בגין הכספים הנ״ל.

סליקת תשלומים (PayIn/PayOut): שירותי סליקת תשלומים בין קונים למוכרים או העברות בתוך הפלטפורמה, כאשר כך ניתן לגבות עמלה נוספת על פעילות התשלומים. ישנם מגוון שירותי תשלום שבאפשרות הפלטפורמה להציע: לדוגמה, מתן אפשרות למוכרים לבצע תשלומים לספקים בתוך הפלטפורמה מתוך הארנק או יתרת כספי הסליקה שהתקבלו. כך באפשרות הפלטפורמה להרוויח עמלות סליקה מאותם סכומים פעמיים, הן בכניסת הכספים לפלטפורמה והן ביציאה.   

שירותי מועדון (Loyalty) או אפליקציה: שירות המאפשר ניהול קמפיינים על ידי הפלטפורמה, שבה בתי עסק מספקים הנחות ללקוחותיהם. הפלטפורמה מתוגמלת על כך באמצעות קבלת תשלום על חלק מההנחה המסובסדת על ידי בתי עסק. דוגמה נוספת הוא יצירת מועדון למוכרים בפלטפורמה וקבלת הנחות מספקים משותפים על ידי ריכוז כוח צרכני. הפלטפורמה יכולה להנות הן מביצוע התשלומים והן מתשלום בתי עסק בפלטפורמה או מחוצה לה בגין הפניות או ניהול הקמפיין. דרך נוספת ליישום קמפיינים הים הנפקת שוברים או כרטיסי מתנה למימוש בפלטפורמה.

הנפקת כרטיסים נטענים: על מנת לאפשר לקונים או מוכרים נגישות לכספיהם הנשמרים בארנק מחוץ לפלטפורמה, ניתן להנפיק ללקוחות כרטיסים נטענים המחוברים ליתרת הלקוח בארנק על ידי שיתוף פעולה עם מנפיקים מורשים. כרטיסים אלה בד״כ של Visa או Mastercard והם יאפשרו ללקוחות חוויית שירות מועדפת, תוך אפשרות לנגישות לכספים הנמצאים בארנק בכל חנות או כספומט בעולם. עמלות הנפקת וטעינת כרטיסים, כמו גם העמלות הנגבות בשימוש יכולות לשמש מקור הכנסה נוסף לפלטפורמה.

שירותי מימון – הלוואות, ניכיון, פקטורירינג, BNPL: לפלטפורמה ישנו מידע רב על הרגלי הרכישה והתשלום של הלקוח, ומידע על יכולת הקניה או התזרים העתידי שלו ועל בטוחות שמקורן בתשלומים עתידיים. כך, באפשרות הפלטפורמה להציע ללקוחותיה מגוון מוצרי מימון, לבד או בשותפות עם חברות מתמחות. האפשרויות מגוונות: החל מהלוואות כלליות, ביצוע רכישות תוך פריסה לתשלומים ללא כרטיס אשראי, BNPL לקונים, שירותי הקדמות, ניכיון או הלוואות למוכרים. כל שירותי המימון יכולים לשמש מקור הכנסה נוסף לפלטפורמה.  

לסיכום:
נראה שפלטפורמות שיבחרו לשלב שירותים פיננסיים בהצעת הערך ללקוחותיהן, יוכלו להנות ממקורות הכנסה נוספים משמעותיים. מתן שירותים פיננסיים יחייב את הפלטפורמות לעמוד ברגולציה משמעותית החלה על נותני שירותי תשלום, להחזיק ברישיון ״חברת תשלומים״ ולהיות תחת פיקוח הרשות לניירות ערך, כל זאת בהתאם להנחיות בחוק להסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלומים, התשפ"ג-2023.