חובת קבלת רישיון למתן שירותים בנכס פיננסי והגדרת המונח "מאגד" בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הבנקאות") המפנה את מי שעונה להגדרה כאמור ליישם את חובת הרישוי בחוק הפיקוח על נותני שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו-2016 (להלן: "חוק הפיקוח") ולהסדיר את פעילותו באמצעות קבלת רישיון למתן שירותים בנכס פיננסי או אשראי לפי העניין. עסקינן בתחום פעילות אשר נכנס לראשונה למעגל הפיקוח ועיקר החובות הרגולטוריות בו יושמו במסגרת ההסכמים עם הסולקים, אשר האצילו חובות מסוימות החלות עליהם על מאגדים הבאים עמם בהסכמי סליקה.
יובהר, כי מאגד העוסק גם במתן שירותי אשראי נדרש לקבל רישיון למתן שירותי אשראי, ומי שפעילותו אינה כוללת רכיב אשראי או מימוני נדרש לקבל רישיון למתן שירותים בנכס פיננסי.
הרישיון ניתן ע"י רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, אשר הינה רגולטור חדש הפועל כרשות עצמאית ומפקח, בין היתר, על נותני שירותים פיננסיים מוסדרים. תפקידה של הרשות, אשר מפקחת, בין היתר, על חברות ביטוח, גופים מוסדיים וסוכני ביטוח הוא לשמש כרגולטור שיורי עם אחריות פיקוחית בתחומים אשר אינם היו מוסדרים כלל או מוסדרים באופן חלקי וחסר.
מיהו מאגד הנדרש להחזיק ברישיון למתן שירותים בנכס פיננסי?
חוק הפיקוח הוא המסגרת הפיקוחית העיקרית, ומטרתו לפקח על פעילות פיננסית חוץ בנקאית, לרבות בתחום אמצעי תשלום מתקדמים. סעיף 11(א) לחוק הפיקוח מגדיר מיהו נותן השירותים בנכס הפיננסי ומהו מתן שירות בנכס פיננסי:
"נכס פיננסי" – כל אחד מאלה:
(1) מזומן;
(2) שיק, שטר חוב או שטר חליפין כמשמעותם בפקודת השטרות;
(3) המחאה בנקאית או המחאת נוסעים;
(4) פיקדון כספי;
(5) נייר ערך למוכ"ז כמשמעותו בחוק החברות;
(6) לוחית או חפץ אחר המיועדים לרכישת נכסים או שירותים, שניתן לצבור בהם ערך כספי מעל סכום שקבע השר;
(7) מטבע וירטואלי;
(8) נכס פיננסי אחר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת.
"שירות בנכס פיננסי" – כל פעולה מהפעולות המפורטות להלן, שאין בה מתן אשראי, הנעשית דרך עיסוק:
(1) החלפה של נכס פיננסי בנכס פיננסי אחר, לרבות פדיון, פריטה, המרה, מכירה או העברה של נכס פיננסי;
(2) ניהול או שמירה של נכס פיננסי, לרבות באמצעות כספת.
להלן ההגדרה בחוק הבנקאות:
"מאגד" – תאגיד המרכז חיובים וזיכויים של ספקים המבוצעים באמצעות כרטיסי חיוב, ובלבד שהתאגיד הוא בעל רישיון לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016, שחלים לגבי פעילותו כמאגד צו, שתחילתו לאחר יום התחילה של חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017, לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 ולפי חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016.
מאגד הוא ישות אשר התקשרה בהסכם עם בתי עסק וסולק לצורך מתן שירותי סליקה. מאגד משמש כ"זרוע הארוכה" של הסולק, ומאפשר לסולק להגיע ללקוחות ובתי עסק שהסולק מתקשה להגיע אליהם בלעדיו, או לחלופין יאפשר מתן מעטפת שירותים נוספת עבור בתי עסק, ויספק ערך מוסף בהתקשרות עמו. לרוב, מאגד יבצע את הליך גיוס הלקוחות, ההתקשרות החוזית עם בית העסק ויבצע בפועל את הליך ההתחשבנות.
מודלים עסקיים רלוונטיים, אשר פעילותם עלולה להתפרש כפעילות של "מאגד":
מאגד קלאסי – תאגיד שעיסוקו המרכזי הוא גיוס בתי עסק לצורך מתן שירותי סליקה. הפעילות יכולה להתבצע אגב מתן אשראי. ייתכן מיקוד בתחומים מסוימים, לדוגמה עסקים אינטרנטיים, עסקים קטנים, מכונות אוטומטיות וכו'.
מאגד סקטוריאלי – תאגיד המרכז חיובים וזיכויים של ספקים, הפונה לתחום פעילות מסוים, כגון: מסעדות, חניות, מלונות, מכירת מטבע חוץ וכו'.
Marketplace – זירות מסחר אינטרנטיות המפעילות חנויות וירטואליות, אשר מוכרות מוצרים שלא נרכשו על ידן טרם המכירה. מודלים נוספים בתחום זה, הם לדוגמה: פלטפורמות להזמנת שירותי בעלי מקצוע או פרילאנסרים. דוגמה נוספת היא, מכירת שוברים אשר אינם נרכשו מבית העסק במסגרת המכירה ע"י הפלטפורמה.
מימון המונים – מימון המונים מבוסס תגמול או תרומה, בו הספקים הם מיזמים המציעים מוצרים או שירותים שונים.
מכירת Gift Card או כרטיסים נטענים במעגל סגור – תאגיד העוסק במכירת שוברים בעלי ערך נקוב של שירות או מוצר מסוים. מדובר בפעילות סליקה אם המוצר לא נרכש ע"י התאגיד טרם המכירה.
ארנק אלקטרוני – במסגרת פעילותם, ארנקים אלקטרוניים מתקשרים בהסכמים עם בתי עסק ומאפשרים פעילות סליקה ישירה בכספים שנטענו על ידי לקוחות קצה.
שאלות מנחות לקבלת החלטה לגבי האם המודל העסקי של העסק עונה להגדרה "מאגד"
- האם השירותים נתונים ללקוחות ישראלים?
- האם הספקים (לקוחות) בפעילות הם גופים עסקיים ולא פרטיים (יחידים) המאפשרים רכישות עבור לקוחות קצה?
- מי מבצע את ההתחשבנות עם הספקים אשר סיפקו את השירותים ו/או המוצרים?
- בהתאם לחוזה עם חברת הסליקה, על מי חלים סיכוני הכחשות העסקה Chargebacks?
- האם בשלב מסוים לפני או אחרי המכירה (לעניין Drop shipping) המוצרים או השירותים נמצאים בבעלות הפלטפורמה?
- האם השירות מתבצע אגב מתן האשראי, פריסות, הקדמות, ניכיון?
- האם הפלטפורמה מבצעת פעילות התחשבנות כספית, קרי "נוגע בכסף" של לקוחות קצה?
