בהתאם להנחיות בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) תשע”ו-2016 ("חוק הפיקוח") חלה חובת רישוי על גופים העוסקים במתן שירותים פיננסיים שונים ומגוונים. גופים אלו נדרשים להסדיר את פעילותם על ידי הגשת בקשה לקבלת רישיון למתן שירותים בנכס פיננסי.

הרישיונות ניתנים על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, אשר הינו רגולטור הפועל כרשות עצמאית ומפקח, בין היתר, על נותני שירותים פיננסיים מוסדרים (נש"פ) בהתאם להגדרתם בחוק הפיקוח, על גופים מוסדיים ועל חברות וסוכני הביטוח.

חשוב להדגיש כי רגולטור זה מוגדר כרגולטור שיורי, אשר תפקידו להסדיר ולפקח על שירותים פיננסים אשר אינם מוסדרים ומפוקחים על ידי רגולטור פיננסי אחר.

מי נדרש להחזיק ברישיון למתן שירותים בנכס פיננסי?

ההגדרה של מתן שירות בנכס פיננסי בחוק הפיקוח, נוסחה בצורה מאוד רחבה על מנת לספק מטריה פיקוחית לכמה שיותר סוגי שירותים ומודלים עסקיים בתחום זה.

כל העוסקים במתן שירותים בנכס פיננסי ללקוחות בישראל כדרך עיסוק, אשר אינם מפוקחים במסגרת פיקוחית אחרת ולא קיים לגבי פעילותם פטור ייעודי בחוק או בתקנות רלוונטיות. במידה והפעילות מערבת פעילות שיש בה רכיב של אשראי ו/או מימון, נדרש לבחון האם יש להגיש בנוסף בקשה לקבלת רישיון לנותן שירותי אשראי.

"נכס פיננסי" בהתאם להוראות סעיף 11א' לחוק הפיקוח:

כל אחד מאלה:

1. מזומן
2. שיק, שטר חוב או שטר חליפין כמשמעותם בפקודת השטרות
3. המחאה בנקאית או המחאת נוסעים
4. פיקדון כספי
5. נייר ערך למוכ”ז כמשמעותו בחוק החברות
6. לוחית או חפץ המיועדים לרכישת נכסים או שירותים, שניתן לצבור בהם ערך כספי מעל סכום שקבע השר
7. מטבע וירטואלי

“שירות בנכס פיננסי” בהתאם להוראות סעיף 11א' לחוק הפיקוח:

כל פעולה מהפעולות המפורטות להלן, שאין בה מתן אשראי, הנעשית דרך עיסוק:

1. החלפה של נכס פיננסי בנכס פיננסי אחר, לרבות פדיון, פריטה, המרה, מכירה או העברה של נכס פיננסי.
2. ניהול או שמירה של נכס פיננסי, לרבות באמצעות כספת.

לאור ההגדרה הרחבה בחוק הפיקוח של נכס פיננסי ושירות בנכס פיננסי, מומלץ שגופים העוסקים במתן שירותים פיננסיים בדגש על גופים הפועלים בתחום מתן שירותים פיננסיים חדשניים לבחון האם פעילותם מחייבת רישוי כאמור.

שאלות מנחות לקבלת החלטה לעניין חובת רישוי לתחום פעילות מסוים:

1. האם התחשבנות בכספי לקוחות מתבצעת באמצעות חשבנות החברה?
2. האם החברה מחזיקה כספי לקוחות לצורך מתן שירותים פיננסים?
3. האם לחברה קיימת יכולת ״ניהול ושליטה״ בכספים של צדדים שלישיים?
4. האם החברה עוסקת בריכוז של חיובים וזיכויים עבור ספקים באמצעות כרטיסי אשראי?
5. האם החברה אחראית לנזק במקרה של כשל או הונאה ?
6. האם המוצרים או השירותים שבגינם מתבצעת ההתחשבנות הם בבעלות צד שלישי?

להלן דוגמאות לסוגים שונים של שירותים ומודלים עסקיים עבורם יש להגיש בקשה לקבלת רישיון מתן שירותים בנכס פיננסי:

המרת מטבע חוץ – כל פעילות המאפשרת המרת מטבע של מדינה אחת במטבע של מדינה אחרת.

העברות כספים בישראל – פעילות העברות כספים בין יחידים או בין בתי עסק או בין יחידים לבתי עסק.

העברות כספים בינלאומיות – פעילות העברות כספים אל או מחו”ל, באופן ישיר או באמצעות חברות להעברות כספים בינלאומיות או באמצעות התקשרות עם בנק קורספונדנט.

מתן שירותי סליקה באמצעות מאגד – תאגיד המרכז חיובים וזיכויים של ספקים המבוצעים באמצעות כרטיסי חיוב, בהתאם לסעיף 7ב(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ”א-1981. המאגד מתקשר בהסכם עם אחת מחברות הסליקה ובכך משמש כזרועו הארוכה לצורך מתן שירותי סליקה לבתי עסק. קיימים מאגדים כלליים המאפשרים פעילות סליקה לכל סוגי העסקים או מאגדים סקטוריאליים הפועלים בענף מסוים או בעלי התמחות בפעילות מסוימות. לדוגמא: מסחר באינטרנט או מכונות ממכר בשירות עצמי כדוגמת מכונות שתייה. ישנו ריבוי מודלים עסקיים המאפשרים פעילות כמאגד, לדוגמה מרקטפלייס MarketPlace)), מימון המונים מבוסס תגמול או תרומות, אתר המאפשר התקשרות והתחשבנות עם פרילאנסרים וכו’.

הפצת כרטיסי חיוב וכרטיסים נטענים – הפצה  ו/או טעינה של כרטיסי חיוב נטענים מראש (PrePaid) לעניין זה ייתכן כרטיס נטען של חברות האשראי הבינלאומיות, הניתן לשימוש בכל בית עסק הסולק את חברות אלו דוגמת: Visa או  Mastercard (מעגל פתוח) או כרטיס נטען הפועל ברשת חנויות מסוימת או רשת חנויות מוגבלת (מעגל סגור), כדוגמת: Gift Card , דלקן וכו’.

ארנק אלקטרוני (ייתכן גם ארנק וירטואלי או סלולרי בהתאם לפונקציונליות) – מאפשר טעינה של ערך כספי בארנק וירטואלי ברשת האינטרנט (אפליקציה או Web), באמצעותו ניתן לבצע רכישות , לבצע פעילות העברות כספים בין ארנקים (בין אנשים פרטיים, בין אדם פרטי לעסק או בין שני עסקים) או טעינת כספים לכרטיס נטען. ארנק אלקטרוני יכול לשמש כאמצעי תשלום בפעילות של מאגד, כך שהמאגד יתקשר בהסכמים עם בתי עסק שונים, ולקוחות הקצה שברשותם הארנק האלקטרוני יוכלו לבצע באמצעותו רכישות בבתי העסק הנ”ל.

מטבעות וירטואליים ומטבעות קריפטו – מטבע וירטואלי הוא מטבע אשר מונפק ע”י גוף עסקי, פרטי או קבוצת משתמשים והוא אינו מטבע “פיאט” (מטבע שמונפק ומפוקח ע”י מדינה מסוימת). ניתן לחלק את המטבעות הווירטואליים לשתי קבוצות עיקריות:

• מטבעות הנשלטים ע”י גוף מרכזי (Centralized Virtual Currency) – מטבעות וירטואליים עם ערך           נקוב, לרוב מונפקים על ידי גופים מסחריים וצמודים לערך של מטבע  “פיאט” מסוים.
• מטבעות מבוזרים De-centralized Virtual Currency)) – מטבעות שמופקים על ידי קבוצות                   משתמשים באמצעים קריפטוגרפים.

שירותי כספומט – מכירה, השכרה ותפעול של מכשירי כספומט באמצעותם ניתן למשוך כסף מזומן, לברר את היתרה בחשבון הבנק של הלקוח, להפיק תדפיס ייתרת עו"ש מחשבון הבנק של הלקוח, ובנוסף קיימים גם מכשירי כספומט המאפשרים המרה, משיכה והפקדה של מטבע חוץ ומכשירים המאפשרים הטענת כרטיסים נטענים.

רישיון למתן שירות בנכס פיננסי חולק בחוק הפיקוח לשני סוגי רישיונות, “בסיסי” ו-“מורחב” בהתאם להיקף פעילות מחזיק הרישיון כך ש:

• רישיון למתן שירות בכנס פיננסי בסיסי – מי שמחזור עסקיו אינו עולה על הסך של 30 מיליון ₪.
• רישיון למתן שירות בנכס פיננסי מורחב – מי שמחזור עסקיו עולה על הסך של 30 מיליון ₪.