העברת תשלומים באופן ישיר ומיידי בין חשבונות היא אמצעי תשלום שהולך ותופס תאוצה בעולם. בישראל טרם הוקמה תשתית להעברת תשלומים מיידיים ללא כרטיס אשראי, אך כעת הרגולטורים הפיננסיים פועלים על מנת להדביק את הפער. איך צפוי להתפתח שוק התשלומים?
לשלם לוועד של הכיתה או להעביר כסף עבור חלקכם בבילוי משותף – מי שמשתמש באחת מאפליקציות התשלומים הנפוצות, ביט או פייבוקס, יכול בטעות לחשוב שהוא מעביר כסף מחשבונו לחשבון המקבל בלחיצה אחת. אבל זה לא כך, מאחורי הלחיצה הפשוטה עומד מנגנון שבו ההעברה בפועל נעשית באמצעות כרטיסי האשראי, ולמעשה היא התחייבות לתשלום שנסלקת, ולא העברה ישירה בין חשבונות.
בעולם, מזה שנים ארוכות שאמצעי תשלום מיידיים מחשבון לחשבון (Account to account) הפכו להיות לדומיננטיים. מדובר בפתרונות מגוונים הנקראים Fast Payments שמטרתם לאפשר למשלם לבצע תשלומים בזמינות מיידית מסביב לשעון בכל שעה ובכל יום. אמצעי תשלום אלה מתחרים באופן טבעי באמצעי תשלום הקלאסיים של כרטיסי אשראי, אך גם חברות התשלומים הגלובליות דוגמת Visa ו-Matercard עמלות מזה תקופה ארוכה על פתרונות תשלום מחשבון לחשבון משלהם. בישראל, שוק זה מצוי בחיתוליו. חשוב להדגיש: החקיקה בתחום בישראל, שהחלה להתגבש, והרגולציה שעוטפת אותה, נמצאות בשלבים ראשוניים בלבד, אך כבר כעת כדאי לצלול לעומק ולנסות להבין: לאן פניו של שוק התשלומים הישראלי?
השינוי: שירות ייזום התשלומים מגיע לישראל
כחלק מרפורמת הבנקאות הפתוחה, הרגולטורים הפיננסיים מקדמים רפורמה רחבה שתאפשר ביצוע ייזום תשלומים באמצעות שני מנגנונים "שירות ייזום תשלומים בסיסי" ו-"שירות ייזום תשלומים מתקדם".
שירות ייזום תשלומים בסיסי: במסגרתו נותן השירות כותב את פרטי הוראת התשלום והמשלם מזדהה ומאשר את פרטי ההוראה ישירות מול מנהל חשבון התשלום שלו. בשירות ייזום בסיסי המשלם נדרש לאשר את הוראת התשלום (או את בקשת הרשאת החיוב או ביטולה), ישירות מול מנהל חשבון התשלום שלו ולאחר שהזדהה לפניו. בכך, מתקיים מנגנון המיועד לוודא את זהות המשלם ואת הסכמתו לביצוע ההוראה המבוקשת על ידי מנהל חשבון התשלום שלו.
שירות ייזום תשלומים מתקדם: מאפשר ללקוח ליזום העברת תשלום מחשבון התשלום שלו לחשבון תשלום אחר של יחיד או בית עסק, באופן יעיל, פשוט ונוח. במסגרת שירות ייזום מתקדם, המשלם נותן לנותן השירות גישה לחשבונו, כך שכל הוראות תשלום שנותן השירות יכתוב את פרטיהן בעבורו יבוצעו. ההזדהות ומתן ההסכמה לפרטי ההוראה או הבקשה ייעשו מול נותן השירות. למעשה, מדובר בהסדרת מנגנון שמאפשר לצד שלישי שאינו בעלי החשבון לפעול בחשבון הלקוח, כמו למשל מיופה כוח בחשבון או אפוטרופוס שמונה בחשבון. בשירות ייזום מתקדם הגישה לחשבון התשלום של המשלם ניתנת באמצעות יצירת הרשאת גישה לטובת נותן השירות על ידי המשלם אצל מנהל חשבון התשלום של המשלם. בשונה מיוזם בסיסי, יוזם מתקדם נושא באחריות רבה יותר שכן הוא מעמיד לטובת המשלם אמצעי תשלום (עם הרשאת חיוב חשבון דומה לזו של כרטיס אשראי) שבאמצעותו הוא מתחייב להעביר את פרטי הוראת התשלום למנהל חשבון התשלום של המשלם, בלא צורך באישור מחודש ישירות על ידי המשלם מול מנהל חשבון התשלום שלו.
חשוב להדגיש כי נותני שירותי יזום תשלומים אינם בהכרח "נוגעים בכסף״, אלא אחראים לביצוע הוראת התשלום בהתאם להרשאת הגישה שנתן הלקוח כך שהכסף יעבור מחשבון הלקוח ישירות לחשבון היעד. בפועל, ייתכנו נותני שירותים ש"נוגעים בכסף", כמו מאגדים, אשר ירכזו הוראות תשלומים ממספר מקורות בחשבון המאגד, ומשם הוא יפוזר.
התשתית: הסדרת העיסוק
שני השירותים הללו מוסדרים בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023 והוא הבסיס להתפתחות מנגנון ייזום תשלומים. החוק מייצר את התשתית המשפטית והרגולטורית ואת רף הסטנדרטים לקיום מערכת אימון בין המשתתפים השונים בשוק התשלומים ובכך לאפשר לגופים פיננסיים שונים להציע מגוון שירותים שיתבססו על התשתית המוקמת באמצעות החוק. אמון שבלעדיו לא ניתן לקיים העברת תשלומים בין מספר שחקנים. בנוסף, מטרתו של החוק היא בין היתר לאפשר שירות ייזום מתקדם באופן שישפר את חוויית הלקוח, ייעל את הליך העברת הוראות התשלום ויקדם את התחרות בשוק אמצעי התשלום בישראל.
שירותים אלו צפויים להפוך את העברת כספים לפשוטה, נוחה וזולה יותר. מטרת החוק היא ששירותי ייזום התשלום לא רק שיהפכו את כתיבתן של הוראות תשלום לקלות בעבור הלקוחות, אלא גם ייצרו חלופה אמיתית לאמצעי התשלום הקיימים המצויים בשימוש נפוץ בשוק, כדוגמת כרטיסי חיוב וצ׳קים, ובכך יסייעו בגיוון אמצעי התשלום ובקידום התחרות בתחום זה בישראל, בין אנשים פרטיים ובין בתי עסק.
מה צפוי בהמשך?
אנחנו נמצאים בשלב מוקדם של הרפורמה, ועדיין קשה להבין כיצד יראה השוק בהמשך, אך ניתן להעריך כי שירות ייזום תשלומים בסיסי יתאים לגופים המעניקים שירותים לעסקים (בכובעם כמוכרים) כגון מאגדים או דפי תשלום וישמשו כאמצעי תשלום במעמד ביצוע הפעולה. ושירות ייזום מתקדם ישמש עסקים כמו אמצעי תשלום או ארנקים אלקטרוניים.
התשתית הפיזית לביצוע שירותי ייזום התשלומים: בשלב מוקדם זה חשוב להבטיח כי המנגנון הטכנולוגי המאובטח שדרכו מיושמת חובת הגישה של מנהלי חשבון תשלום שונים ליוזמי תשלום יהיה אחיד, על מנת למנוע מצב שבו כל מנהל חשבון תשלום למשלם יוצר בעצמו ממשק טכנולוגי ייחודי להעברת הוראות תשלום, באופן אשר יקשה על יוזמי תשלום לכתוב או להעביר הוראות תשלום למנהלי חשבון תשלום שונים.
לצורך סטנדרטיזציה של תקשורת בין השחקנים השונים בפעילות ייזום תשלומים, מוקם על ידי בנק ישראל, באמצעות מערכת בנקאות פתוחה, ממשק למתן הוראות תשלום שדרכו תינתן הגישה ליוזם תשלום לכתוב את הפרטים הנדרשים בחשבון התשלום של המשלם. מערכת זו תאפשר את הממשק תקשורת בין מנהלי חשבון התשלום ויוזמי התשלומים, ומנהלי חשבון התשלומים יהיו מחויבים להעמיד את התשתית הטכנולוגית לטובת חיבור של יוזמי תשלומים. יודגש, כי על אף העובדה שמנהלי חשבון התשלום יהיו מחויבים לספק ליוזמי התשלומים את היכולת חיבור בהתבסס על תקן זה, באפשרות נותני התשלום ליוזמי התשלום ליצור ביניהם הסדרים אחרים לפעילות.
התשתית המשפטית לביצוע שירותי ייזום התשלומים: זו צפויה להיכנס לתוקף בהדרגה, לגבי ייזום בסיסי, כבר היום מי שמחזיק ברישיון מרשות שוק ההון ביטוח וחסכון לשאי לפנות אליה לצורך קבלת רישיון, ומי שלא, רשאי לפנות לרשות לניירות ערך ולקבל אישור לפעול במסגרת רישיון נותן שירותי מידע. רישוי של גופים שיעסקו בייזום מתקדם צפוי להתחיל על ידי הרשות לניירות ערך החל מיוני 2024. חובת מתן גישה לחשבון התשלום למשלם, שתחייב את הגופים הפיננסיים שמנהלים את חשבונות הלקוח לספק תשתית לביצוע פעילות ייזום תשלומים מחשבונם ותאפשר את הפוטנציאל המלא של הרפורמה, תכנס לתוקף בהדרגה תוך 12 עד 36 חודשים. קשה להאמין שיהיה שינוי משמעותי בשוק טרם כניסה לתוקף של חובה זו, ובהתבסס על זמן ההערכות הארוך של גופים פיננסיים גדולים באירופה.
אז מה כדאי לדעת על השינוי כבר כעת?
בשלב זה השחקים ה-״טבעיים״ ביותר לספק שירותי ייזום תשלומים הם חברות Fintech וגופים פיננסיים שעוסקים בפעילות תשלומים ומספקים פתרונות תשלום ליחידים ועסקים כגון מאגדים, חברות העברות כספים וארנקים אלקטרוניים. כבר בשלב זה באפשרותם להיערך ולעמוד בדרישות לקבלת רישוי מתאים מרשות שוק ההון ביטוח וחסכון באמצעות ״הוראות לנותני שירות מידע פיננסי ונותני שירות יזום תשלומים״, אשר רלוונטיות לגופים ש"נוגעים בכסף".
גופים שאינם ״נוגעים בכסף״ יכולים לפנות לקבלת רישיון ״מתן שירותי מידע״ מרשות ניירות ערך, רישיון זה מאפשר גם ביצוע פעילות ייזום תשלומים, כאמור ללא "מגע בכסף". מועמדים טבעיים לספק שירות זה הם גופים שמספקים כבר היום שירותים פיננסיים לבתי עסק רבים כגון זכיינים של ש.ב.א (חברות קופות ודפי תשלום) וחברות המעניקות חיבור למערכת תשלום חשבונות.
פעולות נוספות שניתן לעשות זה חיזוק ההערכות בתחום אבטחת מידע, סייבר והמשכיות עסקית בהתאם לתקנים המפורסמים במסגרת רישוי בנקאות פתוחה על ידי רשות לניירות ערך. כמו גם, הערכות טכנולוגית ליישום פרוטוקולים של ייזום תשלומים בבנקאות פתוחה בהתאם לתקן של קבוצת ברלין כפי שהוא מפורסם בין היתר על ידי בנק ישראל.
חשוב להדגיש, שבנק ישראל מקדם רפורמה נוספת שתאפשר ביצוע תשלומי Fast Payments על גבי תשתית של מערכת המס״ב. ניתן להניח שאיכות התשתיות הטכנולוגית, והמשפטיות כמו גם עלויות הפעלה יהיו אלה שיקבעו איזו תשתית תאומץ על ידי השחקנים השונים בצורה רחברה ואילו שירותים היא תשמש.
לסיכום: יצאנו לדרך
נראה שתהליך הטמעת פעילות Fast Payments בישראל נמצא בראשיתו, אך נראה שבשלב זה יש קונצנזוס בין הרגולטורים השונים לבין השחקנים בשוק לגבי הנחיצות שלו לצורך קידום החדשנות בשוק התשלומים הישראלי.
