מבוא – שוק התשלומים בעידן הדיגיטלי
בעשור האחרון מורגשת טרנספורמציה דיגיטלית מקיפה המשנה מהיסוד את האופן בו מוסדות וגופים שונים מגייסים ומשרתים את לקוחותיהם. התפתחות הטכנולוגיה לצד שינויים בהרגלי הצריכה, יוצרת מציאות חדשה במסגרתה היכולת לספק שירותים דיגיטליים מתקדמים הופכת מיתרון תחרותי בלבד, לתנאי הכרחי להישרדות בשוק. לקוחות כיום מצפים לנגישות מיידית לשירותים פיננסיים, ללא תלות במגבלות זמן או מיקום גיאוגרפי. הצורך בקיומם של ערוצים מקוונים התחדד במיוחד בתקופת משבר הקורונה, שהאיצה את המעבר לאינטראקציות דיגיטליות והדגישה את החשיבות של פתרונות מרחוק.
המהפכה הדיגיטלית בתשלומים – יתרונות ואתגרים
המעבר לתהליכים דיגיטליים מביא עמו שורה של יתרונות משמעותיים. הדיגיטציה מאפשרת התייעלות תפעולית, חיסכון בעלויות, שיפור בחוויית הלקוח והרחבת הנגישות לשירותים. במקביל, היא מאפשרת שיפור ביכולות הניטור והבקרה, זיהוי מגמות וסיכונים בזמן אמת ואוטומציה של תהליכים מורכבים. עם זאת, המעבר לדיגיטל מציב גם אתגרים משמעותיים, במיוחד בתחומי אבטחת המידע, הגנת הפרטיות ומניעת הונאות. כאשר דרישה למסמכים או מידע נוסף מהלקוח מהווה נקודת חיכוך פוטנציאלית בתהליך ההצטרפות, לקוחות עלולים לנטוש את התהליך כשהם נתקלים בהליכים מסורבלים או בדרישות מורכבות.
חוויית משתמש משופרת וזיהוי מאובטח בתהליכי הצטרפות
במציאות תחרותית זו, פישוט התהליכים באמצעות דיגיטציה מציע ערך כפול. ראשית, תהליכים דיגיטליים מספקים חווית משתמש משופרת ומתקדמת. לקוחות מצפים כיום לתהליכים מהירים, נגישים וידידותיים למשתמש. פתרונות דיגיטליים המאפשרים הצטרפות מהירה וללא מאמץ מגדילים משמעותית את הסיכוי שלקוחות ישלימו את תהליך ההרשמה וישתמשו בשירותים המוצעים. שנית, דיגיטציה של תהליכים מאפשרת שיפור באיכות האינדיקציה המתקבלת. בעוד שלצד הנגישות ל- AI ועליית ה- Deep Fake מסמכים פיזיים ניתנים לזיוף בקלות יחסית, ערוצי תקשורת דיגיטליים מאובטחים, המשמשים את המערכת הפיננסית כבר כיום במסגרת העברת נתונים ומידע, מספקות רמת אבטחה ואמינות גבוהה יותר והן קלות ליישום במסגרת התהליך. השימוש באימות דיגיטלי מקטין את הסיכונים הן עבור חברת התשלומים והן עבור הלקוח.
הוראה לחברות תשלומים לזיהוי מקוון באמצעות טכנולוגיה
על רקע פרסומה של הרשות לניירות ערך את ההוראה לחברות תשלומים ליישום חובות איסור הלבנת הון באמצעות טכנולוגיה לזיהוי מקוון, אשר מציבה רף סטנדרטים חדש ומתקדם שמאפשר חלופות טכנולוגיות מותאמות תקופה ומציאות, ניתן לצפות בהתפתחויות בגישות הרגולטוריות אצל המפקחים על הגופים הפיננסיים בתחום הגיוס מרחוק, במטרה לאפשר איזון מיטבי בין קידום חדשנות וייעול תהליכים לבין דרישות שמייצרות מורכבות תהליכים שגורמת למספר רב של נטישות. בעוד שניתן למצוא הבדלים בין ההוראות לזיהוי מרחוק של לקוח שניתנו על ידי הרגולטורים הפיננסיים השונים בישראל, ניכרת מגמה כללית של התאמה הדרגתית לעידן הדיגיטלי תוך שמירה על עקרונות של ניהול הסיכונים. אנו מלאים בתקווה שהסטנדרטים החדשים ימצאו את דרכם גם לצו האחוד המקודם בימים אלה על ידי הרשות לאיסור הלבנת הון.
מהם החידושים המרכזיים?
ההוראה שפרסמה רשות ניירות ערך מסמנת התקדמות נוספת בהליכי הזיהוי המקוון בישראל ומשקפת התפתחות בתפיסה הרגולטורית. על בסיס ההכרה כי השירותים המקוונים הנם הכרח בעידן הדיגיטלי, ההוראה מאפשרת התקשרות עם לקוח באופן דיגיטלי לקהלי יעד שונים, כמו תושבי חוץ או ועדי בתים וכך מאפשרת לחברות תשלומים ישראליות לספק שירותים בצורה תחרותית מחוץ לישראל וכמו גם מייתרת את חובת המפגש ״פנים אל פנים״ עם עובדים זרים הפועלים בישראל. בנוסף ההוראה מציגה תהליכי מינוף של ממשקים קיימים במערכת הפיננסית ומאפשרות הסתמכות על תהליך דיגיטלי מקצה לקצה ושאינו מחייב גורם אנושי מבקר בתהליך בזמן אמת. גישה מתקדמת המאפשרת שילוב של בקרות אוטומטיות עם בדיקות מדגמיות בדיעבד, המכירה ביתרונות ובאפקטיביות שניתן להשיג באמצעות דיגיטציה ומאפשרת יעילות תפעולית גבוהה לצד שמירה על רמת סטנדרטים גבוהה.
ההוראה ממשיכה את המגמה שהחלה כבר במסגרת צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חברת תשלומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשפ"ה-2024, להסרת מחסומים ראשוניים ולאפשר מודלים שונים בתחום תהליכי הגיוס המבוצעים ללקוח בגישה מבוססת סיכון. במסגרת הצו, תחולתו הוחרגה מאמצעי תשלום מוגבלים לסכומים נמוכים מאוד, או לפעילות מוגדרת המאופיינת ברמת סיכון נמוכה, ללא מזומן, לשימוש בקבוצה סגורה של בתי עסק בישראל בלבד. ההחרגה מאפשרת שימוש מוגבל באמצעי התשלום, כאשר הדרישה למסמכי זיהוי מהלקוח לטובת המשך מתן השירות והסרת המגבלות מהחשבון בהתאם, תתרחשלאחר שהוא כבר התנסה בשירות.
"אימות מקוון" – מה זה אומר?
בהמשך לכך, במסגרת ההוראה החדשה לזיהוי מקוון נוספה פונקציית האימות המקוון. האימות המקוון משמש כחלופה לתעודה המזהה הנדרשת מהלקוח המזדמן, או מהמסמך המזהה הנוסף הנדרש מהלקוח הקבוע. במקום לדרוש מהלקוח את התעודה בשלב ראשוני טרם השימוש בשירות, או את מסמך האימות בהליך מסורבל יחסית, ניתן עתה לבצע על בסיס הנתונים הידועים בגופים הבנקאים על ידי שימוש במערכת בנקאות פתוחה, רפורמה עצמאית נפרדת המקודמת בשנים האחרונות בישראל ומטרתה לאפשר שקיפות המידע תוך העברה מאובטחת של נתונים בין הגופים השונים או על בסיס הנתונים המתקבלים במסגרת העברה בנקאית סמלית המתקבלת לחשבון, כאשר באפשרות חברת התשלומים לסייע ללקוח בביצוע התשלום בנוחות יחסית באמצעות כתיבת הוראת התשלום עבורו, לדוגמא בבקשת תשלום מסוג Request-to-pay או באמצעות יוזם תשלומים. מתן האפשרות לזיהוי או אימות זהות על בסיס ממשקים טכנולוגים קיימים בין הגופים השונים מהווה חידוש משמעותי תוך הבנה של הצורך ויצירת פתרונות יעילים המאפשרים לספק חווית לקוח משופרת.
אומנם קיימת חלופת אימות דיגיטלית נוספת, אשר מאפשרת אימות כבר במסגרת צווי איסור הלבנת הון החלים על הגופים הפיננסיים השונים, באמצעות פנייה למרשם האוכלוסין, אולם בפועל היא רלוונטית רק ללקוחות המזדהים באמצעות תעודת זהות. מאחר והיא מצריכה פיתוח ממשק יקר ומסורבל באופן יחסי וגם אינה מספקת מענה ללקוחות המבקשים להזדהות עם רישיון או דרכון, מדובר בחלופה נחותה יחסית ביחס לחלופות האימות המקוון החדשות שפורטו.
יצוין כי במסגרת טיוטת ההוראה שפורסמה, פורטו מערכות מקבילות נוספות לאימות. מערכת אדי"ב -שירות אימות דיגיטלי בנקאי שמציעה מערכת מס"ב, וטרזקציית J5 – המבוססת על המידע הקיים על הלקוח אצל חברות כרטיסי האשראי. על אף העובדה כי חלופות אלה שהוצעו מבוססות על אותו עקרון על לפיו מתאפשרת ההסתמכות על טיב הנתונים שבידי התאגידים הבנקאיים, אפשרויות אלה הוסרו מההוראה הסופית שפורסמה, בהמשך לטענה שהתקבלה במסגרת הערות הציבור כנגד טיבן של אינדיקציות אלה.
השפעת הרגולציה על השוק
שינוי משמעותי נוסף בהוראה החדשה של רשות ניירות ערך, הוא יצירת החלופה להצהרה הקולית הנדרשת. בעוד שההוראות המקבילות דורשות הקלטה של הצהרה קולית של הלקוח כחלק מתהליך ההצהרה על נהנה ובעל שליטה, ההוראה החדשה מאפשרת חלופה פשוטה של חתימה דיגיטלית בצירוף OTP לנייד של הלקוח.
שינוי זה הוא בעל משמעות כלכלית מבחינת התחרות בשוק. הדרישה להצהרה קולית הגבילה את יכולתם של גופים פיננסיים להשתמש בפתרונות טכנולוגיים המוצעים על ידי חברות בינלאומיות מובילות בתחום הזיהוי הדיגיטלי. הסרת דרישה זו פותחת את השוק למגוון רחב של ספקיות טכנולוגיה נוספות מהעולם, אשר יכולות כעת להציע את שירותיהן גם לחברות הפיננסיות בישראל, תוך מתן מענה לסטנדרטים הרגולטוריים המקומיים הנדרשים. פתיחת השוק לתחרות בינלאומית צפויה להביא להוזלה משמעותית בעלויות הטמעת מערכות זיהוי דיגיטלי, שכן חברות ישראליות יוכלו ליהנות מיתרונות לגודל של ספקיות בינלאומיות המשרתות שווקים רבים. בנוסף, הדבר יאפשר גישה לטכנולוגיות מתקדמות מגוונות ולניסיון שנצבר בשווקים אחרים בעולם.
יחד עם זאת ולצד כל החידושים הדיגיטליים המפורטים בהוראה, כנראה שטרם ניתן להיפרד לחלוטין מהיכולת למפגש פיזי ממשי, "פנים אל פנים" עם הלקוח. במהלך תהליך הזיהוי המקוון, כאשר מזוהה לקוח בסיכון גבוה יש לנקוט בפעולות מדורגות בהתאם לרמת הסיכון – החל מחיזוק הליכי הזיהוי, דרך דרישה לזיהוי פנים אל פנים ועד לסירוב מתן שירות או חסימת פעילות קיימת. במקביל, גם כאשר מתעורר חשד להתנהגות בלתי רגילה אצל לקוח שכבר זוהה באמצעים מקוונים, נדרש נותן השירות להפעיל שיקול דעת מוגבר – לשקול זיהוי פנים אל פנים, להגיש דיווח על פעילות חשודה, או להפסיק את מתן השירות בהתאם לנסיבות המקרה ורמת הסיכון המזוהה. המשמעות הפרקטית היא פיתוח יכולת לחישוב סיווג סיכון לקוח באופן ממוכן, במסגרת הליך ״הכרת הלקוח״ טרם קבלת החלטה בדבר אופן הזיהוי הנבחר, מקוון או פנים אל פנים.
מה צופן העתיד?
הוראת הזיהוי המקוון שפורסמה היא חלק נוסף מהרפורמה הכוללת בשוק התשלומים בישראל, שמובילה רשות ניירות ערך מאז יוני 2024, מועד כניסתו לתוקף של חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, תשפ"ג-2023. למרות הזמן הקצר שעבר והעובדה כי הרפורמה נמצאת רק בראשית ימיה עוד בטרם ניתן הרישיון הראשון בתחום, נראה כי שוק התשלומים הישראלי מצוי רגע לפני מהפכה של ממש.
התפתחויות אלו מעלות שאלות מעניינות לגבי ההמשך שצפוי לבוא בעתיד הקרוב. האם בנק ישראל ורשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון יפעלו להשוואת ההוראות המקבילות להוראה החדשה של רשות ניירות ערך או אפילו יאמצו אמצעים וחידושים נוספים, האם יצליחו השחקניות החדשות לחדור לשוק התשלומים הריכוזי בישראל והאם השוק הישראלי יהנה מהוזלה משמעותית של השירותים הפיננסיים המסופקים.
ניתן להניח בסביבה תחרותית ומורכבת זו, שהיתרון יהיה בידי החברות המספקות ללקוחותיהם ערך מוסף לשירותי התשלום וזאת תוך שימוש באמצעים דיגיטליים ידידותיים ונגישים.
אז כיצד ניתן להיערך לשינויים הללו? פנו אלינו לייעוץ בנושא רגולציה וזיהוי דיגיטלי.
