גישה מבוססת סיכון
גישה מבוססת סיכון (Risk-Based Approach) הינה מתודולוגיה המאפשרת למוסדות פיננסיים מפוקחים להקצות משאבי בקרה ע"פ מדרג רמות הסיכון, כך שהסיכונים הגדולים ביותר יקבלו את תשומת הלב הגבוהה ביותר. התהליך כולל הכרה בקיומו של הסיכון, ביצוע הערכה של הסיכון ופיתוח אסטרטגיות לניהול והקטנת הסיכונים שזוהו. הגישה מאפשרת לגופים הפיננסיים להבטיח כי הצעדים למניעת הלבנת הון ומימון טרור תואמים את הסיכונים שזוהו, על מנת לאפשר הקצאת משאבי בקרה אפקטיבית.
מהי הערכת סיכונים
הערכת סיכונים (Risk Assessment) היא כלי ניהולי תומך החלטה המאפשר לגופים פיננסיים לבצע ניתוח סיכונים כמותי יעיל ולקבוע תכנית עבודה ובקרות מתאימות להפחת הסיכון. להערכת סיכונים בגופים פיננסיים מספר מטרות עיקריות:
- שיפור מנגנוני ניהול סיכונים בתחום איסור הלבנת הון ומניעת מימון טרור.
- זיהוי חולשות ופערים באפקטיביות ניהול הסיכון.
- זיהוי מוקדי סיכון לצורך שיפור הקצאת משאבי בקרה, משאבי פיתוח וכוח אדם.
- מיקוד מאמצי הבקרה ומתן סדר עדיפויות בהתאם למדד כמותי.
- קבלת החלטות המבוססות ניתוחים כמותיים ואיכותיים.
- כלי המציג באופן יעיל את מפת הסיכונים ומסייע ביצירת אסטרטגיות להפחתתם.
הערכת הסיכונים מבוצעת באמצעות מיפוי וניתוח אינדיקטורים כמותיים של מגוון הסיכונים, בהתבסס על תחומי הפעילות של הגוף הפיננסי, אופי פעילותו והערכה כמותית של חשיפות לתחומי פעילות מסוכנים (Inherent Risk). ההערכה תשקלל את הבקרות המבוצעות על ידי הגוף הפיננסי לניהול הסיכונים כאמור, ותבחן את איכות ניהול הסיכון של הפרמטרים שנבחנו (Residual Risk). בנוסף, ההערכה תשקלל את כלל המרכיבים לעיל למפה כמותית של סיכונים.
חשיבות ביצוע הערכת סיכונים
אם נשים לרגע את הדרישה הרגולטורית בצד, המתודולוגיה מאפשרת לגוף הפיננסי לבחון בצורה פרקטית את החשיפה וההתנהלות היום יומית שלו בעולמות הלבנת ההון ומימון הטרור. עסקינן בכלי המאפשר את המיקוד הניהולי וחשיפת האתגרים השוטפים, אשר אינם ניתנים לזיהוי אינטואיטיבי בעבודה השוטפת. התכלית היא לשים זרקור על נקודות התורפה של הגוף הפיננסי בתחום זה ולפעול למיגור או צמצום החשיפה.
הרשות לאיסור הלבנת הון מפרסמת הערכת סיכונים לאומית, בהתאם להמלצות ארגון ה- FATF ובמטרה לסייע למגזר הציבורי והפרטי לזהות את סיכוני הלבנת ההון ומימון הטרור במדינה, להבין את הסיכון הפוטנציאלי של תופעות אלה למערכת הפיננסית ולביטחון הלאומי, להכיר את הפעולות הנדרשות להתמודדות עמן ולשמש בסיס לקביעת מדיניות וסדרי עדיפות בתחום מניעת הלבנת הון ומימון טרור.
מצופה מגופים פיננסיים לשכלל את תוצאות הערכת הסיכונים הלאומית בתהליך הערכת הסיכונים המבוצעת ברמת חברה.
שלב ראשון – מיפוי אינדיקטורים
על הגוף הפיננסי לבצע מיפוי של סיכוני הלבנת הון ומימון טרור רלוונטיים לתחום פעילותו. הבסיס למיפוי יכול להיות הערכת סיכונים לאומית, הנחיות הרגולטורים ומתודולוגיות של גופים בינלאומיים. על האינדיקטורים להיות כמותיים, ככל שניתן, ולשקף את מפת הסיכונים הרלוונטית. האינדיקטורים הרלוונטיים עלולים להיות:
אינדיקטורים כמותיים – אופי וסוגי לקוחות
- סיכונים גיאוגרפיים – אזרחות לקוח ומיקום פעילותו בהתאם לרשימות שונות
- סיכונים בתחום השחיתות וקבלת שוחד על ידי אישי ציבור
- סיכונים הקשורים למבנה בעלות
- לקוחות עם קושי בזיהוי הנהנים הסופיים
אינדיקטורים כמותיים – תחומי פעילות
- הפרדה בין לקוחות פרטיים ללקוחות עסקיים
- חשיפה לפעילות במזומן
- פעילות באמצעים טכנולוגיים חדישים
- פעילות המצריכה רישוי מיוחד
- ענפי פעילות בסיכון
- ערוצי הפצה בסיכון גבוה, לרבות מידת הקשר הישיר עם הלקוח והסתמכות על טכנולוגיה
- סיכונים הקשורים להסתמכות על צדדים שלישיים
שלב שני – ניתוח נתונים
מטרת ניתוח הנתונים היא לשקלל את כלל האינדיקטורים למדד כמותי אחיד. תתבצע שליפת נתונים בהתאם לאינדיקטורים שהוגדרו במסגרת מיפוי הסיכונים. כמו כן, יתאפשר מתן משקלים לסיכונים ספציפיים מסך הסיכונים הרלוונטיים שישתקפו בסיכון הכללי. בעניין אינדיקטורים עבורם לא ניתן לבצע הערכה כמותית אובייקטיבית, תתבצע הערכה סובייקטיבית על סקלת מדדים קבועה מראש.
שלב שלישי – שכלול הבקרות
בשלב זה תשוקלל איכות הבקרות המבוצעות ע"י הגוף הפיננסי בהתאם לאופי הסיכונים. הניתוח יהיה סובייקטיבי בהתאם להערכתו של הגוף הפיננסי. מטרת השקלול היא שיקוף מספרי של איכות הבקרה ביחס לסיכונים.
שלב רביעי – תכנית הפחתה
גיבוש תכנית הפחתת סיכונים, בהתאם לרמות הסיכון שזוהו בתהליך הערכת הסיכונים. התכנית תתייחס לצעדים האופרטיביים הננקטים לצורך הפחתת החשיפות, לרבות במסמכי מדיניות, תהליכי ונהלי עבודה, התאמת גיוס לקוחות וקביעת בקרות או ניטור ייעודיים לפעילות.
הערכת סיכונים תקופתית
ביצוע הערכת סיכונים תקופתית תאפשר לגוף הפיננסי לאמוד בצורה יעילה את השינויים במפת הסיכונים, את איכות הבקרות, עמידה בתכניות עבודה להפחתת הסיכונים ואת יישום המדיניות של "תיאבון הסיכון" הן ביחידות השונות והן בראיה כללית. במסגרת הערכת הסיכונים התקופתית יבחנו על ציר הזמן שינויים בתמהיל הלקוחות המסוכנים, היקף הפעילות ואיכות הבקרה.
