שוק התשלומים המקומי התפתח בצורה שונה מהשוק הבינלאומי, בשל הצורך של הישראלים בפתרונות תשלום המשלבים גם אפשרויות מימון. כעת, כאשר הרגולטורים מקדמים רפורמות לאימוץ הדור הבא של אמצעי התשלום בישראל, חשוב לקחת בחשבון מענה לצרכים הייחודיים של השוק המקומי

הראש הישראלי ממציא לנו פטנטים ואין תחום שניתן לראות זאת באופן ברור יותר מאשר בשוק התשלומים. לאורך השנים התפתחו בשוק הישראלי אמצעי תשלום ייחודים לשוק המקומי, כך לאט לאט נוצר מבנה ייחודי של מערך התשלומים בישראל אשר שונה במובנים רבים מהמבנה המקובל בעולם. במקביל התפתח בישראל שוק אשראי חוץ בנקאי שמושפע, בין היתר, מהנחיות הרגולציה הייחודית בתחום, מתהליכי מקרו (למשל קצב האינפלציה וגובה ריבית בנק ישראל) ומשינויים מתמידים בסביבה העסקית.

שוק אמצעי התשלום ושוק המימון שזורים האחד בשני בקשר הדוק, ולעיתים אימוץ מסיבי של אמצעי תשלום על ידי משתמשים נובע מהשימושיות שלו בעולם המימון והאשראי. היסטורית, נראה שאמצעי תשלום מסוימים הפכו לדומיננטיים על חשבון אחרים, על רקע השימושיות והתרומה שלהם לעולם המימון.

לאחר שנים של ציפייה וקיפאון, בימים אלו מקודמות רפורמות מרחיקות לכת רבות בעולם התשלומים על ידי הרגולטורים השונים בישראל, אלו, צפויות להציב אתגרים ולהוביל לנקודות איזון חדשות בין שוק אמצעי התשלום ושוק המימון, בעת שצפוי כי הצרכנים והעסקים יאמצו את אמצעי התשלום בהתאם לאפשרויות המימון הנלווה לו הם זקוקים.

על כן, חשוב שמקבלי ההחלטות ייקחו בחשבון את ההרגלים והצרכים הייחודיים של השוק המקומי. כך נראה שעל מנת שפתרונות אלה יתחרו בצורה ראויה בפתרונות התשלום הקיימים, עבור כל מוצר תשלומים העובר ״עליה״ לישראל, מומלץ כי תתבצע לגביו בחינה והתאמה גם לשימושיות שלו בתחום המימון.

1) הפטנט הישראלי – תשלום יורד בסוף החודש:

שוק אמצעי התשלומים הישראלי התפתח בצורה שונה מהשווקים המקבילים באירופה, בארה״ב ובמזרח הרחוק. כפועל יוצא, טכנולוגיות רבות שאומצו בצורה רחבה בעולם, לא מצאו דרכן לישראל או הגיעו באיחור רב. במובנים רבים השוק הישראלי נחות טכנולוגית ביחס לשווקים המקבילים בעולם, והמגוון בו מצומצם יותר.

יחד עם זאת, התפתחו בישראל פתרונות תשלום ומימון ייחודיים שמיטיבים עם הצרכנים בהיבטי אשראי, ובמבחן התוצאה נראה כי אלה המוצרים המועדפים על הלקוח הישראלי. קשה להצביע על הסיבות בגללן מוצרי התשלום נבנו כפי שהם, אך ברור שיש להן קשר הדוק למיעוט השחקנים וריכוזיות השוק ולמבנה הרגולציה המקומי.

הנה מספר דוגמאות לשירותי תשלום הקיימים בישראל, שבבסיסן מנגנוני אשראי מובנים, אשר במובנים רבים מספקים ללקוח חבילת ערך מאוזנת ומעודפת, ביחס לפתרונות הקיימים בחו״ל:

כרטיס אשראי המאפשר חיוב מרוכז בסוף החודש, עם ימי אשראי ״חינם״: כרטיס האשראי הנפוץ ביותר בישראל הוא ה-Deferred Debit, שמהווה למעלה מ-90% מכלל כרטיסי האשראי הפעילים בישראל. מחזיקי הכרטיס משלמים בתאריך נבחר בחודש את כלל העסקאות שביצעו במהלך החודש, ללא עלות על דחיית התשלום בין תאריך העסקה לתאריך התשלום הקבוע בחודש (שהיא למעשה העמדת אשראי). בעבר נהוג היה כי המימון עבור ימי אשראי אלו הוטל על בתי העסק, אשר זוכו בהתאמה לחיוב אחת לחודש באופן מרוכז. בשנים האחרונות ובעקבות התערבות ועדת שטרום ובנק ישראלֿ, עסקים המבקשים לקבל את זיכוי העסקה באופן מידי, מזוכים בהתאם, ומנפיק הכרטיס הוא זה שנושא בעלות האשראי.

ביצוע עסקאות תשלומים, בסכום קבוע מראש באמצעות כרטיסי האשראי: ביצוע עסקאות עד 36 תשלומים ללא עלות היא הטבה בלעדית כמעט למדינת ישראל. מדובר במצב שבו מי שמעמיד את האשראי הינו בית העסק, אשר מזוכה בתשלומים התורניים, אחת לחודש, עד להשלמת מלוא התשלום. לעסקאות תשלומים יש גם יתרונות מובנים ביחס לעסקאות מסוג הוראות קבע (Recurring Payments), והן מספקות וודאות למחזיקי כרטיס ובתי עסק ביחס לקיום התשלום, מפחיתות סיכון להכחשות עסקה, ואפשרות למעקב אחרי מחזיק הכרטיס. על רקע הפופולריות של עסקאות התשלומים, שירותים כמוBNPL Buy Now Pay Later) ) תופסים נתח נמוך יחסית לשוק העולמי. הערך המוסף שלהם בישראל הוא בעיקר בעסקאות בהיקפים גדולים החורגים ממסגרות כרטיסי האשראי.

הקדמת תשלומים וניכיון עסקאות תשלומים בכרטיסי אשראי: עסקאת תשלומים היא עסקה סופית ומובטחת מפני טענה של כשל תמורה, וניתנת להסבה כבטוחה על ידי סולק, מאגד או גוף העוסק בניכיון שוברי אשראי בהתאם לדין. האשראי ניתן כהקדמת הזיכויים לבית העסק, ומכיוון שמדובר בבטוחה איכותית מאוד, עלויות המימון נמוכות בהתאם, ובתי עסק רבים בוחרים בהקדמת תשלום כחלופה לקבלת אשראי, על מנת לשפר את תזרים המזומנים.

שימוש בשקים דחויים לקבלת אשראי: לקוח המשלם עבור מוצר או שירות בשיק דחוי, למעשה מקבל אשראי ללא ריבית ומבלי לתפוס מסגרת אשראי. מצב זה מאפשר ללקוח להגדיל את תקציב הרכישה שלו, ולבצע רכישות גבוהות יותר בבתי העסק. בפועל עסקים רבים משלמים לספקים שלהם בשיקים עם תאריך פירעון "שוטף פלוס". העסקים המאפשרים ללקוחותיהם תשלום בשיקים דחויים, בוחרים לעיתים לנכות את השיקים הדחויים ולקבל תשלום מידי, בעסקאות אלה השיק הופך לבטוחה.

על אף שהשימוש בשיקים נמצא במגמה של דעיכה בקרב לקוחות פרטיים, הוא עדיין נפוץ מאוד בקרב עסקים: יותר מפי 2 ביחס לשימוש בכרטיסי אשראי ופי 3 ביחס לשימוש במזומן – כך לפי נתוני בנק ישראל. יתרון השיקים ככלי למתן אשראי או כשימוש כבטוחה במתן אשראי, נובע מכך שהוא ניתן להסבה, וכן מכך שניתן לממש אותו באופן פשוט יחסית במקרה של כשל, באמצעות פניה להוצאה לפועל, כאשר מימוש הסכם הלוואה או פקטורינג דורש פניה מוקדמת לבית משפט בתהליך העשוי להתארך מספר חודשים ואפילו שנים. תכונות אלו הופכות את השיקים בישראל לפופולריים במיוחד בקרב עסקים, כאשר בעולם נפוץ יותר מימון הפקטורינג.

2) הרפורמות שיעצבו את השוק:

בשנים האחרונות בנק ישראל ביחד עם הרגולטורים הפיננסיים השונים, מקדם רפורמות רבות בשוק התשלומים הישראלי, שמטרתן לאפשר התפתחות של טכנולוגיות מתקדמות וליישר קו עם תהליכי החדשנות שתפסו תאוצה בשנים האחרונות בעולם. אלו עיקרי הרפורמות המקודמות:

תשלומים מיידיים בין חשבונות Account to Account: תשתית המבוססת על מערכת מס״ב לניהול התחשבנות מיידית בין חשבונות בנק. באמצעות התשתית יתאפשר מגוון אפשרויות תשלום כדוגמת שירות Proxi המאפשר ללקוח קבלת ושליחת תשלומים מיידיים, ושירות (R2P (Request to Pay כלומר דרישת תשלום, שברגע אישורה על ידי המשלם מבוצע חיוב מיידי מהמשלם וזיכוי מידי של דורש התשלום.

צ׳ק דיגיטלי: אמצעי תשלום דיגיטלי חדש כאלטרנטיבה לצ׳ק המסורתי המבוסס נייר. פיתוחו של הצ'ק הדיגיטלי מבקש לספק מענה לצרכים הקיימים בשוק התשלומים הישראלי וליצור אמצעי תשלום היכול באמצעות הוראות חיוב לאפשר עסקאות חיוב עתידית ללא תלות במסגרת האשראי, ולספק אפשרות להסבות מתועדות.

ייזום תשלומים: שירות העברות כספים מחשבון לחשבון באמצעות תשתית בנקאות פתוחה, כאשר ההעברה מתבצעת בין חשבונות המשלם והנמען ללא מעבר דרך חשבון הגוף הפיננסי המנהל את הפעילות למשלם. ייזום תשלומים מתחלק לייזום תשלומים בסיסי וייזום תשלומים מתקדם. בייזום תשלומים בסיסי המשלם נדרש לאשר את הוראת התשלום או את בקשת הרשאת החיוב המתמשכת, ישירות מול מנהל חשבון התשלום שלו ולאחר שהזדהה הוא למעשה אישר ביצוע התשלומים הפרטניים בהמשך. בייזום תשלומים מתקדם, המשלם מעניק לנותן השירות גישה לחשבונו, כך שכל הוראות תשלום שנותן השירות יכתוב את פרטיהן בעבורו יבוצעו על ידי הגוף הפיננסי מנהל חשבון התשלום, וזאת בלי שהמשלם יאשר אותן באופן ישיר מול מנהל חשבון התשלום שלו באופן שוטף.

השקל הדיגיטלי כמטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי: (Central Bank Digital Currency – CBDC) הוא אמצעי תשלום דיגיטלי המהווה התחייבות של הבנק המרכזי כלפי המחזיק בו, שמטרתו לאפשר תשלום מידי וסופי בעלויות זניחות. המטבע יאפשר שימושים כמו ניהול התחשבנות מול המדינה: קבלת תשלומי קצבה ופנסיה, ותשלומי מיסים, אגרות וקנסות. המטבע יאפשר גם תשלומים בין פרטיים ועסקים. בנק ישראל, כמו גם בנקים מרכזיים רבים בעולם, בוחנים את האפשרות להנפיק מטבע דיגיטלי אך נראה כי הדרך להנפקת השקל הדיגיטלי עוד רחוקה.

3) השוק מתקדם לפתרון מקומי-בינלאומי חדש:

בניגוד למקובל בישראל, רוב אמצעי התשלום המקובלים בחו״ל אינם כוללים תכונות מובנות המאפשרות להשתמש בהם כמוצרי אשראי. אם אנו בוחנים את הרפורמות המתגבשות, נראה שלמעט השיק הדיגיטלי, מוצרי התשלום החדשים מתמקדים, בדומה למודל הבינלאומי, במהירות העברות הכספים ואינם כוללים פונקציות מובנות המאפשרת פעילות מימון החשובה כל כך לצרכנים ובתי עסק בישראל. דבר זה מעלה חשש להיעדר אימוץ המוצרים החדשים על ידי השוק הישראלי, לאור נחיתותם ביחס לאפשרויות המימון המובנות במוצרי תשלום קיימים הכוללים אפשרויות מימון.

כשבוחנים את ההיסטוריה של התפתחות שוק התשלומים הישראלי, נראה שמה שהשפיע על אימוץ מאסיבי של אמצעי תשלום כזה או אחר היה אפשרות המימון שהוא טמן בחובו. לאור זאת מומלץ שבתהליך התאמת המוצרים מחו"ל לשוק המקומי, כדאי לוודא שהמאפיינים הייחודיים של השוק הישראלי מקבלים מענה ומוצאים את דרכם גם לאמצעי התשלום החדשים. דבר זה עלול להוות גורם מרכזי המשפיע על החדירה של אותם אמצעי תשלום חדשים לשוק, ועל האימוץ שלהם על ידי הצרכן הישראלי.