שינויי מקרו כלכלי לצד סיכוני תדמית ומוניטין: השחקנים בשוק האשראי החוץ בנקאי בישראל, שפרחו על רקע האינפלציה הנמוכה והריבית האפסית, צריכים להתרגל למציאות חדשה ומאתגרת. מצב זה מחייב אותם לבחינה זהירה של הפעילות. איך עושים זאת נכון?

שוק האשראי החוץ בנקאי עומד בפני מציאות חדשה: תנאי המקרו-כלכלה בהם הוא פעל בעשור האחרון משתנים מקצה לקצה. ההתפרצות האינפלציוניים והעלאת הריבית שבה בעקבותיה מורגשות היטב אצל נוטלי האשראי שמתקשים יותר ויותר לעמוד בהחזרים התופחים, וכפועל יוצא הם משפיעים גם על כל נותני שירותי האשראי השונים. בישראל, שוק האשראי החוץ בנקאי הוא שוק צעיר שנולד על רקע הידוק הרגולציה בתחום.

עיקר השחקנים בו צברו ניסיון רק בתנאי מקרו "משוחררים" השוררים מאז המשבר של 2008: אינפלציה וריבית אפסית. כלומר כסף מאוד זול. בניכוי אירועי מגפת הקורונה, בהם המדינה נחלצה לעזרת השוק הפרטי, רוב נותני שירותי אשראי לא חוו משבר כלכלי משמעותי או מיתון בשנות פעילותם. מתוך מעל ל-150 בעלי רישיון מתן שירותי אשראי מורחב הקיימים בישראל, אולי עשרה גופים הם בעלי ותק של יותר מ- 14 שנה, שפעלו לפני תקופת משבר הסאב-פריים העולמי.

לצד שינויי המקרו-כלכלה הדרמטיים, שוק האשראי החוץ בנקאי הישראלי חווה גם משבר מוניטין ומשבר אמון חמורים. אירועי מעילה בחברות גיבוי, איתן ויונט קרדיט פוגעים בתדמית הגופים הפועלים בתחום ומקשים על נגישות למקורות הון זולים החיוניים, לפעילות הענף, ובכך מקטינים את המרווח של הגופים בין עלות המקורות לאשראי ופוגעים ברווחיות מהפעילות העסקית. אירועים אלה הסבו את תשומת לב הרגולטורים לסיכונים המובנים בפעילות, והם החלו לבצע צעדי בקרה שמטרתם להתמודד עם הסיכונים הגלומים בפעילות, ולהדק עוד יותר את הפיקוח על שחקנים הפעילים בתחום, בדגש על חברות ציבוריות.

קשה להסתיר מניפולציות

אנו עומדים בפני תקופת מקרו-כלכלית מאתגרת, והלחצים שעמם מתמודדים הגופים הפועלים בתחום האשראי החוץ בנקאי יתגברו על רקע עליית הריבית וההאטה הצפויה. יותר לקוחות ממונפים או כאלה שמצבם העסקי אינו מיטבי, יכנסו לקשיים ויתחילו לפגר בתשלומים, והיקף החובות במצוקה יגדל. אחת מהתופעות שקיימות בתקופות מאתגרות היא שקשה יותר להסתיר מניפולציות עקב לחצים כלכליים חיצוניים. כך, הונאות שפעלו ללא הפרעה בתקופות שלוות והצליחו להתגלגל בזכות הכסף הזול, מתגלות ומשאירות אדמה חרוכה ושובל נזקים כלכליים ותדמיתיים.

דוגמאות מוכרות הן הונאת הפונזי הגדולה בעולם של מיידוף (Madoff) שהתגלתה מספר חודשים אחרי משבר 2008, וההונאות של אנרון (Enron) ושל וורלדקום (WorldCom) שהתגלו על רקע התפוצצות בועת הדוט.קום בתחילת שנות ה-2000. דוגמאות מהתקופה האחרונה אפשר למצוא בשפע בשוק הקריפטו, אשר הינו מראה על סטרואידים של השוק הפיננסי המסורתי. הקריסות והמניפולציות הכוללות את קריסת בורסת FTX שהייתה בורסת הקריפטו השנייה בגודלה בעולם, לצד דוגמה מקומית: קריסת בנק הקריפטו הישראלי-אמרקאי צלסיוס (Celsius), שהשאירה המון לקוחות עם חור ענק בכיס. חשדות ההונאה לגבי המקרים הללו מתבררים בימים אלו בבתי המשפט, והתמונה נראית עגומה ביותר.

איך נערכים נכון?

אז מה מצופה מגופים הפועלים בתחום האשראי החוץ בנקאי לעשות נוכח העלייה ברמת הסיכון העסקי לצד סיכוני התדמית והמוניטין של השוק?

1. 1. ביצוע הערכת סיכון לקוחות: לעתים קרובות הלקוחות הטובים ביותר עם הרווחיות הגבוהה ביותר הם המסוכנים ביותר. אם משהו נראה טוב מדי בשביל שיהיה, אמיתי קיים סיכוי סביר שהוא לא אמיתי ומסתיר בתוכו סיכונים. במיוחד אם יש גוף שתוצאותיו חריגות מאוד ביחס לתוצאות גופים אחרים הפועלים בענף שלו. חשוב לשאול שאלות ריאליסטיות ולבחון באופן מפוכח את התכנות המודל הכלכלי של הלקוח ולהבין את יכולת ההחזר האמיתית שלו. אורות אדומים נוספים יכולים להיות מעורבות של צדדים שלישיים בחשבון הלקוח, כגון כגון החזרים ממקורות לא ברורים או בטוחות שנמצאות בשליטת צדדים שלישיים.
   2. פיזור סיכונים וגיוון תיק האשראי: ריכוזיות היא האויב הגדול ביותר של כל גוף פיננסי, והסיכון מתעצם כפליים כשמדובר בריכוזיות בגופים שעיסוקם במתן אשראי. בתקופה זו מומלץ לבחון לעומק את החשיפה לכל לקוח או לקבוצת לווים, לבחון קשרים בין לווים שונים ואפשרויות הדבקה, וכן לשים לב לריכוזיות מתן אשראי לענף פעילות מסוים. מומלץ להגביר פיזור בכל פרמטר אפשרי לרבות במוצרים, סוגי פעילות, סוגי לקוחות, מח״מ, ענפי משק וכו.
   3. ביצוע הידוק בטחונות: הערכה מחודשת של איכות הביטחונות ופניה ללקוח לצורך שיפור בטחונות או עדכון קובבננטים או מדדים פיננסיים נדרשת בכדי שאלו יישקפו את הסיכונים האמיתיים במציאות המסחרית החדשה.
   4. בחינת כשלים מערכתיים או ענפיים: ביצוע הערכה לגבי ענפי משק בעלי פגיעות מוגברת לשינוי מקרו והפחתת חשיפה לענפים אלה. לדוגמא: בתקופת מגפת הקורונה היה נכון לבצע בחינה של החשיפה לענפי תרבות, תיירות, תעופה, תחבורה וכו',
   5. הורדת חשיפה למינוף: עלייה בעלויות האשראי פוגעת במיוחד בגופים ממונפים במינוף אגריסיבי מאוד. בתקופה זו כדאי לבחון אילו לקוחות צורכים אשראי בהיקפים גבוהים ביחס לנכסיהם, זאת בדגש על נטילת אשראי בהיקפים גדולים אצל מספר רב של נותני אשראי חוץ בנקאים.
   6. שיתופי פעילות לחלוקת סיכונים: המלווים יכולים לחלוק את הסיכון לכשל אשראי על ידי שיתוף פעולה עם מלווים אחרים, או באמצעות איגו"ח תיקי אשראי.

זמן להיערך לעתיד

בנוסף, לנותני שירותי אשראי חוץ בנקאי ישנם מגוון כלים המאפשרים ביצוע התאמות למציאות המסחרית החדשה, וזו מחייבת התארגנות מחודשת ותגובה מהירה לאור הסיכונים המתרבים. כלים נפוצים להתמודדות עם שינוי מקרו בתחום האשראי הם עריכת תרחישי קיצון, הגדלת הפרשות לקריות הון, נקיטת צעדים לשיפור בזמינות מידע אודות לווים וכו'.

המצב החדש מייצר גם הזדמנויות חדשות של גופים הפונים לשוק האשראי החוץ בנקאי, שבעבר התבססו על אשראי בנקאי בלבד, אך בשל השינויים בשוק מבצעים התאמות במדיניות גיוס החוב שלהם. כך או כך, נראה שאנחנו בתחילתה של מציאות חדשה בשוק האשראי החוץ בנקאי, המביאה איתה אתגרים והזדמנויות לתחום – ויש להיערך אליה, בזהירות, בתשומת לב, ובאחריות רבה.