יותר ויותר גופים נכללים במשטר הסנקציות של OFAC וההגבלות מתחילות להיות רלוונטיות גם לגופים הפועלים בישראל. מה צריך לדעת ואיך כדאי להתכונן נכון, על מנת לעמוד בכל ההנחיות?

הרגולטור החזק והמשפיע ביותר בעולם הוא OFAC – זרוע הסנקציות האימתנית של משרד האוצר האמריקאי. בפרמטרים כמו גובה הקנסות המוטלים על מפרי ההנחיות וצעדי האכיפה הננקטים נגדם, OFAC מוביל בפער ניכר מיתר הרגולטורים העולמיים. בנוסף, סמכויותיו משתרעות מעבר להטלת סנקציות והוא יכול להוסיף גוף שלא מציית להנחיותיו ל"רשימת המוכרזים" ובכך בצורה אפקטיבית לנתקו מהמערכת הפיננסית העולמית. אם בעבר OFAC היה רגולטור שרלוונטי בעיקר לגופים הפועלים בארה"ב, בשנה האחרונה הוא הפך לרגולטור רלוונטי לכל פעיל בזירה הפיננסית הישראלית: חשוב להכיר אותו ולוודא שעומדים בהוראותיו. כך תעשו זאת נכון:

הסנקציות: כחלק מהמלחמה בהון השחור ובמימון טרור

מרבית מדינות העולם מפעילות משטרי סנקציות, כאלו ואחרים, כנגד מדינות אחרות או כנגד ארגונים המוגדרים ארגוני טרור. התוכניות מגוונת וכוללות סנקציות, בהן סנקציות כלכליות, נגד מדינות כמו איראן, רוסיה, צפון קוריאה וונצואלה בשל מעשי איבה נגד מדינות אחרות או בשל הפרות של זכויות אדם. סנקציות מוטלות גם נגד ארגונים כגון אלקעידה, דאע"ש, הטליבאן, חיזבאללה וחמאס – המהוות חלק מהמלחמה הרחבה בטרור. סנקציות לעיתים מוטלות גם נגד יחדים, קבוצות וארגוני פשיעה ספציפיים, והן חלק מהמאמץ העולמי להילחם בסחר בסמים, סחר בבני אדם ובפשעי סייבר.

אז מי הוא אותו הרגולטור האפקטיבי OFAC? זוהי זרוע האכיפה של משרד האוצר האמריקאי, והיא מנהלת ואוכפת סנקציות כלכליות ומסחריות התומכות ביעדי הביטחון הלאומי ומדיניות החוץ של ממשלת ארה"ב. כמעצמה הכלכלית הגדולה בעולם, ארה"ב היא מובילה עולמית באכיפת תוכניות הסנקציות כיוון שבכוחה להטיל עונשים משמעותיים על גופים שאינם מיישמים את דרישותיה.

יישום סנקציות מחייב לחסום כל פעילות המערבת מדינות, אזורים וטריטוריות תחת משטרי סנקציות וזיהוי לקוחות המנסים להסתיר או להסוות את פעילותם, על מנת להימנע מהגבלות המוטלות על פעילות במדינות ומשטרים אלו. בנוסף, גופים פיננסיים נדרשים לסרוק את שמות לקוחותיהם כנגד רשימות סנקציות ומוכרזי טרור שפורסמו על ידי הרגולטורים השונים כדי להבטיח שלא ניתנים שירותים לגופים מוכרזים שנמצאים תחת משטר הסנקציות.

על מי חלות הנחיות OFAC?

OFAC היא גוף אמריקאי ובצורה הטבעית הנחיות הארגון חלות כל על הישויות אמריקאיות: US Person. מיהם אותם US Person? מדובר בהגדרה רחבה ביותר, והיא כוללת גם, אך לא רק, אזרחי ארה"ב, תושבי קבע, ישות המאורגנת על פי החוק האמריקאי (כולל תאגידים, שותפויות וחברות בערבון מוגבל), או כל מי שנמצא פיזית בארה"ב. חברה שאינה ממוקמת בארה״ב עדיין עלולה להיחשב כ-US Person על ידי OFAC במקרה והיא נמצאת בבעלות או בשליטתה של אדם אמריקאי או תאגיד אמריקאי או שיש להם השפעה מהותית עליה, למשל בשל שליטה, בעלות באחוז ניכר על המניות, ייצוג בדירקטוריון, ועוד. הפרשנות, מרחיבה מאוד.

מטבע הדברים, הבנקים האמריקאים הם הראשונים שעליהם חלות ההנחיות, יחד עם זאת לאור הדומיננטיות של בנקים אמריקאים בתעבורת הכסף העולמית, גופים פיננסיים שנותנים שירותים פיננסיים למי שמוטלות עליו סנקציות, מסכנים את יחסיהם עם הבנקים האמריקאים, הופכים אותם למורכבים ביותר ועשויים למצוא את עצמם מנותקים ממערכת הפיננסית העולמית.

אף שאין דרישה החוקית מפורשת, רגולטורים שונים מזהירים את הגופים הפועלים בישראל מביצוע פעילות באזורים תחת סנקציות או מביצוע עסקאות עם גופים מוכרזים, וכדי לשמור על הבנקים המקומיים, בנק ישראל אף מחייב את הבנקים ליישם את הנחיות הסנקציות האמריקאיות והאירופאיות, והבנקים בתורם משרשרים חובה זו ללקוחותיהם כתנאי לניהול חשבון או ביצוע התחשבנות בינלאומית.

נקודת שינוי משמעותית: המלחמה באוקראינה מגיעה לישראל

המלחמה המשתוללת באירופה בין רוסיה לאוקראינה מביאה לשינויים תפיסתיים עמוקים בכל הנוגע למשטר הסנקציות, והובילו תוכניות הסנקציות הגדולות בהיסטוריה שמטילות ארה״ב והאיחוד האירופי על רוסיה ועל גורמים הקשורים למשטר הרוסי. על אף שהמלחמה נמשכת כבר תקופה ארוכה, עד כה נמנע OFAC להטיל סנקציות ישירות על ישראלים או על חברות שהתאגדו בישראל. מצב זה השתנה בתקופה האחרונה וכמות הישראלים המוכרזים על ידי משרד האוצר האמריקאי הולכת וגדלה במהירות כנתונים תחת משטר הסנקציות.

גופים פיננסיים ישראלים שהעריכו שלאור מיעוט פעילות בינלאומית או העובדה שהשירות מבוסס על פעילות של ישראלים ולכן ה-״כאב ראש״ ביישום משטרי הסנקציות כמעט ואינו חל עליהם, נדרשים להעריך מחדש את רמת המוכנות שלהם ליישום ההנחיות, לרבות ווידוא של קיום חסימות גיאוגרפיות נדרשות במערכות ותשתיות טכנולוגיות אפקטיביות שמצליחות לזהות התאמות לרשימת מוכרזים באיכות, בתדירות ובסבירות גבוהה.

בנוסף נדרש להיות ערים לדרישה ייחודית של OFAC הנקראת ״חוק 50 אחוז״ הקובעת שישות משפטית (תאגיד) תחשב כמוכרזת במידה וישות מוכרזת (יחיד או תאגיד) מחזיקה במישרין או בעקיפין, ב-50 אחוזים או יותר במניות של ישות לא מוכרזת, אפילו אם החברה לא הוכרזה במפורש.

כמו כן, מומלץ גם לבדוק האם מי מבעלי מניות, דירקטורים או מנהלים בחברה מחזיק באזרחות אמריקאית, כך גם בשרשור ביחס למשקיעים או תאגידים שולטים. במידה יש להם אזרחות כזאת, מומלץ לקבל חוות דעת משפטית האם החברה נחשבת כ-US Person וחלות עליה כל הדרישות או לחלופין ליישם את ההנחיות כאילו שהיא US Person. לאור מורכבות המבחנים, האפשרות השנייה עלולה להיות יותר מתאימה לגופים פיננסיים קטנים.

נסכם כי נראה שבעתיד הנראה לעין, המצב הגיאופוליטי הולך לספק אתגרים שונים לגופים פיננסיים, על כן, חשוב להיות ערים לסיכונים הרלוונטיים ולהכין תשתיות תומכות להתמודדות עם סיכונים אלה.