אל תקרא לי ארנק

על ידי

בחצי השנה האחרונה שוק הארנקים הדיגיטליים בישראל עבר התפתחות מהירה וגופים רבים מצעים לנו חווית תשלום שלא הכרנו כמותה. אולם, לא כל אפליקציית תשלום היא ארנק. איך מבחינים בין אמצעי התשלום השונים ומה חשוב לדעת לגבי כל אחד מהם?

לאחרונה נראה שכולם מקימים ארנקים דיגיטליים, מרמי לוי ועד רשת התדלוק ילו: חדירת הארנק הדיגיטלי של אפל פיי לישראל בתחילת מאי עוררה את שוק, הגדילה פי שמונה תוך חודש את היקף השימוש בארנקים דיגיטליים, והובילה לקידום שלל מיזמים בתחום. אולם, הפריחה המהירה הובילה גם לבלבול: לא כל אפליקציה ולא כל מועדון לקוחות שמעניק הטבות הם ארנק דיגיטלי. בואו נעשה סדר במושגים.

1)אמצעי תשלום: אמצעי בעזרתו גובים תשלומים מיחידים, מלקוחות או מעסקים אחרים. קיימים אמצעי תשלום רבים ומגוונים, לדוגמה: מזומן, העברות כספים בינלאומיות, כרטיסי אשראי, ארנקים דיגיטליים ועוד. לאורך השנים אנו עדים לאבולוציה באמצעי תשלום מאמצעי תשלום מבוססים נייר או פלסטיק לאמצעי תשלום דיגיטליים.

אמצעי תשלום יכול להיות במעגל פתוח (Open Loop), כלומר כזה שמחובר למערכת תשלומים רחבה ובאמצעותו ניתן לבצע רכישות במגוון של בתי עסק ולבצע משיכות מזומן (לדוגמא כרטיס אשראי). מנגד, ישנו אמצעי תשלום במעגל סגור (Closed Loop), שמאפשר ביצוע רכישות באחד או במספר מוגבל של בתי עסק, ואינו מחובר למערכת התחשבנות רחבה.

בנוסף, אמצעי תשלום יכול לאפשר מספר שירותים שונים, בהם ביצוע תשלומים באופן מאובטח תוך זיהוי ואימות זהות המשלם והצפנת התשלם על מנת להפחית הונאות או גניבות, מתן הטבות שונות בעמדות המכירה וצבירת ערך כספי לשימוש עתידי.

2)ארנק דיגיטלי: או ארנק אלקטרוני (Digital Wallet/ e-wallet) הוא מכשיר אלקטרוני, שירות מקוון או תוכנה המאפשרים לצד אחד לבצע עסקאות אלקטרוניות עם צד אחר. הארנק הדיגיטלי עשוי לכלול רכישת מוצרים או שירותים באופן מקוון באמצעות מחשב או באמצעות טלפון. חשוב להבדיל בין ארנקים דיגיטליים המאפשרים פונקציונליות אמצעי תשלום בלבד או כאלה המאפשרים ניהול חשבון ושמירה של ערך כספי.

כיום, כאשר ארנק דיגיטלי מתפקד כאמצעי תשלום, זה מתבצע לרוב על ידי חיבור לאמצעי תשלום אחר שנמצא בתוכו, כרטיס האשראי, שמאפשר ביצוע תשלומים בזמן אמת. בעתיד, ייזום תשלומים בבנקאות פתוחה יאפשר שימוש בארנק דיגיטלי כאמצעי תשלום שמקורו בחשבון בנק, ללא צורך בכרטיס אשראי או בשמירת כספים על ידי טעינה מראש.

3)וואוצ'ר או שובר מתנה: אמצעי תשלום, לדוגמה תווי קניה, המאפשר רכישות בעסקים מסוימים על סמך הסכם קודם או ערך שנקבע מראש ברכישתו. גם אמצעי תשלום זה עובר מהפך מתווים פיזיים לתווים דיגיטליים, אשר בעתיד ישולבו בתוך ארנק דיגיטלי.

4)אפליקציית תשלום: אפליקציית תשלום מאפשרת העברת כספים בין אנשים ובין חשבונות שונים, אך היא איננה מאפשרת רכישות בבתי עסק פיזיים. התשלום באפליקציית התשלום נעשה בפועל מכרטיס האשראי. אפליקציות אלו מהוות את השלב ההתפתחותי המוקדם לארנקים דיגיטליים, כמו למשל פייבוקס בגרסתה המקורית, שהיא הבסיס לארנק הדיגיטלי שפייבוקס צפויה להשיק.

מועדון לקוחות דיגיטלי: מועדון שמעניק הטבות שונות, הנחות ומאפשר תשלומים באופן דיגיטלי, לרוכשים בבית עסק מסויים. מודל זה הופך להיות נפוץ ורשתות גדולות כמו ארומה, ילו ורמי לוי מנהלים באופן דיגיטלי את מועדוני הלקוחות שלהם.

יש להבין את הפונקציות השונות

כאשר אנו בוחנים פעילות תשלומים דיגיטלית, על מנת להבין לעומק מה הפונקציות המצופות ממנה ומהו סט הרגולציה שחל עליה, אנחנו צרכים קודם כל להבין את מהותה ואת הסיווג שלה. לא כל אפליקציה שנמצאת על הנייד היא ארנק דיגיטלי, ולכן, הממשקים שלה והערך המוסף שהיא מעניקה משתנים לפי טיבה, וכך גם הרגולציה שחלה עליה ורמת הבקרה שיש לפתח עבור הפעילות.

על אף העובדה שצרכנים בעיקר נהנים מהמוצרים החדשים ופחות מוטרדים מהגדרות והתשתיות הנדרשות להפעלתם, ריבוי ארנקים ואמצעי תשלום מעמיד את הרגולטורים והיזמים בפני דילמות אמתיות לגבי עתיד ענף התשלומים: עליו לזהות אילו טכנולוגיות ואמצעי תשלום ישלטו בחיינו בשנים הקרובות ויהפכו לדומיננטיות, ולדאוג לפיקוח ולרגולציה הנדרשים על מנת להפוך את התשתיות הרלוונטיות למאובטחות, אמינות ונגישות לציבור.

לסיכום: הרגולטור צריך להכריע

ישנן שאלות רבות כגון האם מוצר אחד ישלוט בשוק, או שנראה ריבוי מוצרים, האם אמצעי תשלום יספקו מענה לסקטורים מסוימים בלבד או שיכנסו למיינסטרים, כיצד מונעים גניבות, הונאות, והלבנת הון, אך מצד שני גם מאפשרים חוויית משתמש איכותית ושומרים על פרטיות הלקוח.

במסגרת הרפורמה בבנקאות הפתוחה והמאמצים לקדם את שוק התשלומים בישראל, הרגולטורים השונים יצטרכו לספק מענה לשאלות אלו והצעדים שלהם יעצבו את שוק התשלומים בישראל המתפתח. ככל שתהיה יותר בהירות רגולטורית ופחות עמימות, כך גם יוכלו כל העוסקים בתחום לפרוח ולצמוח בביטחה.

מאמרים נבחרים

mm

חבל תליה או הצלה?

האם ה-Fintech הוא חבל התליה או חבל ההצלה של הבנקים?עליית מייזמי הפינטק מובילה לשינוי מהותי בתפקיד הבנקים, אם אלו ישכילו להשתנות ולהתמקד בתחומי פעילות בהם...

mm

זיהוי מקוון של לקוח

חוזר חדש מאפשר לנותני שירותי אשראי, למערכות לתיווך באשראי, ובקרוב גם לכל נותני השירותים הפיננסיים, לעמוד בדרישות הלבנת ההון במלואן מבלי לפגוש את הלקוח....

הכתובת‭ ‬שלנו
ריב"ל‭ ‬18‭ ‬קומה ‭ ‬3  ‬
תל‭ ‬אביב ‭ ‬6777850
משרד. 052-2089013
דוא״ל. info@regulazia.co.il

כל‭ ‬הזכויות‭ ‬שמורות‭ ‬לקירשנר דיזינגוף‭ ‬יועצים‭ ‬בע"מ 2018 האתר‭ ‬עוצב‭ ‬ונבנה‭ ‬ע"י VDH
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי.
האמור לעיל, אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים.

הרשמה‭ ‬לניוזלטר‭ ‬שלנו

הכתובת‭ ‬שלנו
ריב"ל‭ ‬18‭ ‬קומה ‭ ‬3  ‬
תל‭ ‬אביב ‭ ‬6777850
משרד. 052-2089013
דוא״ל. info@regulazia.co.il

כל‭ ‬הזכויות‭ ‬שמורות‭ ‬לקירשנר דיזינגוף‭ ‬יועצים‭ ‬בע"מ 2018 האתר‭ ‬עוצב‭ ‬ונבנה‭ ‬ע"י VDH
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי.
האמור לעיל, אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים.

קבלו ישירות למייל עדכונים לגבי התפתחות הרגולציה

הצטרפו עוד היום לרשימת התפוצה שלנו וקבלו מאמרים ועדכונים שוטפים לגבי חובות הרגולציה החלות על גופים פיננסים

ההרשמה בוצעה בהצלחה!

דילוג לתוכן