חבל תליה או הצלה?

על ידי

האם ה-Fintech הוא חבל התליה או חבל ההצלה של הבנקים?
עליית מייזמי הפינטק מובילה לשינוי מהותי בתפקיד הבנקים, אם אלו ישכילו להשתנות ולהתמקד בתחומי פעילות בהם יש להם יתרון, למשל ניהול הממשק מול הלקוח, הם יגלו ששיתופי פעולה עם עולם הפינטק טומן בחובו הזדמנות עבורם

בתחילת יולי חשף שר האוצר החדש את הרפורמות אותן הוא מתכוון להביא לאישור במסגרת חוק ההסדרים, כאשר בתחום הפיננסים ההתמקדות היא בהתפתחות הבנקאות הפתוחה בישראל ובפיתוח שוק התשלומים. מודל הבנקאות הפתוחה למעשה מפרק את הקשר שבין הגורם הפיננסי שמנהל ושומר את כספי הלקוחות, לגורם הפיננסי שמציע לו את המוצרים השונים, ובכך הלקוח יכול לקבל הצעות תחרותיות יותר ממספר רב של גופים ולבצע פעולות פיננסיות שונות וחדשניות ללא תלות בתשתיות המוצעות על ידי הבנק.

אם בעבר הבנק היה זה שמנהל את הקשר עם הלקוח ובמקביל מספק לו את המוצרים הפיננסיים כגון תשלומים מהירים, מימון, שירותי ארנק, המרות מט"ח ועוד, הרגולציה החדשה תאפשר מודל שונה: מודל המאפשר לגופים פיננסיים אחרים גישה לחשבון הבנק של הלקוח לצורך קבלת מידע או ביצוע פעולות. באמצעות צעד זה מקווים הרגולטורים, בדומה למצב באירופה, ארה״ב ומדינות אסיה לעורר את התחרות במערכת הפיננסית ולהנגיש ללקוחת שירותים פיננסיים מתקדמים.

מאז עליית מיזמי הפינטק אוהבי סיפור המלחמה של דוד נגד גוליית מנבאים את סוף עידן הבנקים. אולם לנוכח שינוי התפקידים המהותי שמתרחש בעולם הפיננסים, עולה השאלה האם אכן מייזמי פינטק הם חבל התלייה של הבנקים, או שאולי הם בעצם חבל ההצלה שלהם?

מהפכה בלתי נמנעת

בניגוד למהפכות רבות בעולם הפיננסים שנבעו מכשלי שוק והובלו על ידי הרגולטורים, את המהפכה שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוביל השוק עצמו והיא בלתי נמנעת. התפתחות היכולת להשתמש במידע לטובת חיתום מדויק יותר והתפתחות טכנולוגית שהביאה עמה מוצרים פיננסים המשולבים בחוויית משתמש טובה ובזמינות מהירה (בניגוד לשליחת פקס לסניף ומעקב אחרי ביצוע הפעולה בעוד 3 ימי עסקים), הולידו חלופות חדשניות ואטרקטיביות כמעט לכל שירות שמעניקים הבנקים.

למרות מאמצים רבים, נראה כי הבנקים בישראל אינם מצליחים (וגם לא הצליחו בעבר) לייצר תדמית של  חדשנות או בידול זה מזה. לקוח ממוצע, גם יחידים וגם עסקים, אינו יודע להבדיל בין השירותים הניתנים על ידי הבנקים השונים ואינו מבין את ההבדלים ביניהם. דבר זה מתבטא גם בשיעור מעבר נמוך בין הבנקים השונים (2.5% בממוצע בשנה). עם זאת, חברות הפינטק והגופים הפיננסיים החוץ בנקאיים, הצליחו בתחומים מסוימים למצב את עצמם כאלטרנטיבה לבנק, בייחוד בשירותים היקרים יותר שהבנק מציע, כמו העברות כספים או המרת מטבע.

הבנקים מצאו את עצמם בזירה תחרותית חדשה לגמרי ומופעל עליהם לחץ כפול: מצד אחד, הפיקוח על הבנקים לוחץ עליהם להתייעל ולהוריד את רמת ההוצאות, ומצד שני, לחץ מהשוק הפיננסי החיצוני למערכת הבנקאות שמזנב בהם כדוגמת הבנק הדיגיטלי שיתחיל לפעול בקרוב. הלחץ הכפול הזה משנה את תפקידם במערכת הפיננסית, ויוצר הזדמנות להתפתחות משותפת וסינרגטית עם עולם הפינטק.

הכירו את ה- Fintech

עולם הפינטק פועל במודלים עסקיים רבים ובמגוון רב של תחומים, למשל: כרטיסים נטענים, ארנקים וירטואליים ואלקטרוניים, אפליקציות להעברת כספים, מימון המונים, הלוואות עמיתים, רכזי הצעה, מטבעות וירטואליים, מאגדי תשלומים ועוד. הגופים מחפשים את הדרך לטלפון החכם שלנו באמצעות אפליקציות ייעודיות שמטרתן "לשבש" (Disrupt) את השירותים הפיננסיים המסורתיים, לחולל תחרות ולהקטין את התלות שלנו בבנקים.

ישראל נחשבת למעצמה במפת הפינטק העולמית ויזמים ישראלים הקימו מגוון חברות שמציעות פתרונות ייחודיים וחדשניים, אך רובן אינן פעילות בישראל. ספינות הדגל של הפינטק הישראלי דווקא מאוד מצליחות בחו"ל, חברות כמו Payoneer, Lemonade, FundBox, BlueVine ואחרות גייסו מיליארדי דולרים ומספקות שירותים נרחבים בעולם. בישראל לעומת זאת הן נתקלות בשוק פיננסי מיושן, ברגולציה לא ברורה, באיטיות באימוץ שינויים רגולטוריים, בקושי בפתיחת וניהול חשבון בבנקים,  בהיעדר רגולציה שמסדירה את מערכות היחסים בין הבנקים לגופי הפינטק, ובהרבה חוסר ודאות (בעולם אגב, חלק מהבעיות האלו נפתרו כאשר חברות הפינטק הפכו בעצמם לבנקים על ידי רכישת בנקים קטנים). עם זאת, בצעדים קטנים ואיטיים, גם השוק בישראל משתנה ונפתח.

השוק הפיננסי בישראל מפגר אחרי העולם, והמגמות העולמיות מגיעות אליו לעיתים אפילו באיחור של עשור, בעיקר בשל התמהמהות רגולטורית (כפי שראינו עם אימוץ תקן ה-NFC שמאפשר את התפתחות הארנקים הדיגיטליים). מנגד דבר זה גם מאפשר לנו להיערך מראש למהפכה: פשוט נסתכל מה קורה בעולם, ונראה מה צפוי להגיע אלינו

אז מה קורה בעולם?

בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחות מודל ה-Neo Bank אשר הינו מודל בנקאות אינטרנטי שבו כלל השירותים ניתנים באמצעות אתר אינטרנט או אפליקציה יעודיים ולרוב ללא סניפים פיזיים. גופים כמו Chime ו-Sofi מארה״ב, Revolut ו-Monzo מבריטניה ו-N26 הגרמני התחילו כאפליקציות הנשענות על שיתוף פעולה עם בנקים והצליחו לגייס מיליוני לקוחות באירופה ובארה״ב, חלקם קיבלו לאחרונה רישיונות בנק עצמאים או רכשו בנקים לטובת הרישיון. קצב אימוץ החדשנות בעיקר על ידי האוכלוסייה הצעירה הוא לא פחות מפנומנלי.

במקביל המוסדות הבנקאיים המסורתיים והוותיקים, אשר נלחמים גם הם על אותם פלחי שוק מפתחים שירותים דיגיטליים משלהם ומנסים לעמוד בקצב שמכתיבים המודלים החדשים. על אף השקעות העתק בתחום, מעכבות אותם מערכות מחשוב ליבה מיושנות (legacy) וקושי בגיוס כוח אדם שמוכן להשתלב בתרבות שמרנית ומיושנת.

במודל הבנקאות החדש הבנקים החדשים והמסורתיים מתרכזים בשירותי ליבה, בשירות ובחוויית לקוח, בתשתיות לשמירה על כספי לקוחות ועמידה בדרישות הרגולציה ההולכות ומחמירות. זהו תפקידם. לאור השינויים המהירים בטעם הצרכנים הבנקים עצמם לא בהכרח מייצרים חדשנות פנימית, אלא  עושים מעבר מתפקידם המסורתי לתפקידם החדש: ניהול הממשק מול הלקוח. תפקיד זה מאפשר להם לנצל יתרונות מובנים שלהם כמו קשר נרחב והדוק עם הלקוחות, מאפשר לרגולטור להפוך אותם לשער הכניסה למערכת הפיננסית ולפקח באמצעותם על כספים שעוברים דרכם, גם אם הם עוברים לשחקנים אחרים.

את החדשנות בשירותים השונים מייצרות חברות הפינטק. אלו חוברות לבנקים שמציעים את שרותיהן על גבי הממשק הבנקאי. כל אחת מחברות הפינטק בתחומה למעשה מייצרת עבור הלקוח הבנקאי שירותים בעלי ערך מוסף בהתאם להתמחויות בתחומי פעילות שונים. אם נבחן את שיתופי הפעולה שמצליחים, נגלה בהם בנקים ששינו את אופן החשיבה, ועברו מניסיון להיות הגורם הפיננסי היחידי שמעניק שירותים ללקוח, לגורם שמנהל את הממשק של הלקוח מול גופים פיננסים שונים.

האתגרים: ניהול ממשק מורכב

עתיד זה מציב בפני הבנקים מספר אתגרים ברמה האירגונית: עליהם לפתח מחלקות חדשנות שיודעות לפנות החוצה ולאתר את חברות הפינטק בעלות הערך המוסף הגבוה ביותר ללקוחותיהן, עליהם להכשיר צוותים כך שיתאפשר שיתוף פעולה ועבודה בסטנדרטים בנקאיים. נדגיש: לא מדובר רק בהכשרה טכנולוגית, אלא בעיקר במפגש של עולמות עם תרבות אירגונית ותפיסה שונה מהיסוד. 

בנוסף, לבנקים ישנו אתגר גדול בהכשרת מחלקות משפטיות ומחלקות ציות על מנת שיוכלו לספק מענה לשיתופי הפעולה כך שיוכלו להצליח בסביבה חדשנית, זאת לצד עמידה בכל הסטנדרטים וההוראות שמכתיב בנק ישראל.

מחלקות הייעוץ המשפטי והציות הן שמרניות מטבען, ופעמים רבות מוצאות את עצמן מסבירות מדוע לא ניתן לבצע שיתוף פעולה מסוים, במקום לנסות למצוא דרכים ופתרונות שיאפשרו אותו. מחלקות אלו צריכות לעבור שינוי תפיסתי מהותי, כמובן שלא לוותר על יישום התקינה והרגולציה, אך לאפשר יותר ממשקים ויותר שיתופי פעולה, בדרך של ניהול סיכונים רגולטוריים מוקפד ויצירתי.  

לסיכום: תכנון נכון של שיתופי פעולה

להערכתנו, בדומה לתהליכים שקורים בעולם, בנקים ישראלים שישכילו לאמץ את השינוי ולהבין את תפקידם החדש בתוך מערכת פיננסית רחבה יותר, יגלו שמהפכת הפינטק היא חבל ההצלה שלהם, והיא זאת שתאפשר להם להציע חדשנות ללקוחותיהם. החדשנות תגיע דרך חברות פינטק, כאשר לבנקים מצדם יש עתודות מזומן והכנסות שיאפשרו השקעה או רכישה או שיתופי פעולה עם חברות אלו. אולם על מנת ששיתופי פעולה או רכישות יצליחו ויהפכו למוצר משגשג, ההערכות של המערכת הבנקאית למודל העבודה החדש, שמתחילה בהכשרת צוותים, ועוברת דרך שינוי מהותי בתפיסת היעוץ המשפטי והציות, קריטית עבורם על מנת לתפוס את מקומם החדש במערכת הפיננסית של העשור הבא. 

מאמרים נבחרים

הכתובת‭ ‬שלנו
ריב"ל‭ ‬18‭ ‬קומה ‭ ‬3  ‬
תל‭ ‬אביב ‭ ‬6777850
משרד. 052-2089013
דוא״ל. info@regulazia.co.il

כל‭ ‬הזכויות‭ ‬שמורות‭ ‬לקירשנר דיזינגוף‭ ‬יועצים‭ ‬בע"מ 2018 האתר‭ ‬עוצב‭ ‬ונבנה‭ ‬ע"י VDH
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי.
האמור לעיל, אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים.

הרשמה‭ ‬לניוזלטר‭ ‬שלנו

הכתובת‭ ‬שלנו
ריב"ל‭ ‬18‭ ‬קומה ‭ ‬3  ‬
תל‭ ‬אביב ‭ ‬6777850
משרד. 052-2089013
דוא״ל. info@regulazia.co.il

כל‭ ‬הזכויות‭ ‬שמורות‭ ‬לקירשנר דיזינגוף‭ ‬יועצים‭ ‬בע"מ 2018 האתר‭ ‬עוצב‭ ‬ונבנה‭ ‬ע"י VDH
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי.
האמור לעיל, אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים.

קבלו ישירות למייל עדכונים לגבי התפתחות הרגולציה

הצטרפו עוד היום לרשימת התפוצה שלנו וקבלו מאמרים ועדכונים שוטפים לגבי חובות הרגולציה החלות על גופים פיננסים

ההרשמה בוצעה בהצלחה!

דילוג לתוכן