מתן שירותים בנכס פיננסי

על ידי

עם כניסתו של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) התשע”ו-2016 לתוקף (להלן: “החוק“), הוחלה חובת רישוי עבור גופים העוסקים במתן שירותים פיננסיים שונים ומגוונים, חלקם שירותים אשר הוסדרו באמצעות רישום כנותן שירותי מטבע, כדוגמת: מתן שירות להמרת מטבע חוץ  או העברות כספים בינלאומיות, ובחלקם זו הפעם הראשונה שחלה חובת רישוי על גופים העוסקים בתחומים פיננסיים נוספים ובמתן פתרונות באמצעי תשלום מתקדמים, כדוגמת: מסחר במטבעות וירטואליים, מפיצי כרטיסים נטענים, ארנקים אלקטרוניים ומאגדים.

הרישיון ניתן על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון, אשר מהווה רגולטור חדש הפועל כרשות עצמאית ומפקח, בין היתר, על נותני שירותים פיננסיים מוסדרים. תפקיד הרשות, אשר מפקחת, בין היתר, על חברות ביטוח, גופים מוסדיים וסוכני ביטוח הוא לשמש כרגולטור שיורי עם אחריות פיקוחית בתחומים שאינם היו מוסדרים כלל או מוסדרים באופן חלקי וחסר.

כפי שיוצג להלן, ההגדרה נוסחה בצורה מאוד רחבה על מנת לספק מטריה פיקוחית לכמה שיותר תחומי פעילויות של מתן שירותים בנכס פיננסי בחסות חוק הפיקוח.

מי נדרש להחזיק ברישיון נותן שירותים בנכס פיננסי?

כל העוסקים במתן שירותים בנכס פיננסי ללקוחות בישראל כדרך עיסוק, אשר אינם מפוקחים במסגרת פיקוחית אחרת ולא קיים לגבי פעילותם פטור ייעודי בחוק או בתקנות רלוונטיות. במידה והפעילות מערבת פעילות שיש בה רכיב של מימון, נדרש לבחון גם בקשה לרישיון למתן שירותי אשראי. בהתאם להוראות סעיף 11 לחוק הפיקוח, להלן רשימת השירותים עבורם נדרש לקבל רישיון למתן שירותים בנכס פיננסי:

  1. מזומן
  2. שיק, שטר חוב או שטר חליפין כמשמעותם בפקודת השטרות
  3. המחאה בנקאית או המחאת נוסעים
  4. פיקדון כספי
  5. נייר ערך למוכ”ז כמשמעותו בחוק החברות
  6. לוחית או חפץ המיועדים לרכישת נכסים או שירותים, שניתן לצבור בהם ערך כספי מעל סכום שקבע השר
  7. מטבע וירטואלי

“שירות בנכס פיננסי” – כל פעולה מהפעולות המפורטות להלן, שאין בה מתן אשראי, הנעשית דרך עיסוק:

  1. החלפה של נכס פיננסי בנכס פיננסי אחר, לרבות פדיון, פריטה, המרה, מכירה או העברה של נכס פיננסי;
  2. ניהול או שמירה של נכס פיננסי, לרבות באמצעות כספת.

להלן מספר דוגמאות של מתן שירותים בנכס פיננסי אשר בגינם יש להגיש בקשה לרישיון למתן שירותים בנכס פיננסי :

המרת מטבע חוץ – כל פעילות המאפשרת המרת מטבע של מדינה אחת במטבע של מדינה אחרת.

העברות כספים בישראל ובחו”ל – פעילות העברות כספים בארץ או בחו”ל, באופן ישיר או באמצעות מתווכים או מערכת קורספונדנציה.

מאגדים – תאגיד המרכז חיובים וזיכויים של ספקים המבוצעים באמצעות כרטיסי חיוב, בהתאם לסעיף 7ב(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ”א-1981. המאגד מתקשר בהסכם סליקה עם הסולק ומשמש כזרועו הארוכה לצורך מתן שירותי סליקה. קיימים מאגדים כלליים המאפשרים פעילות סליקה לכל סוגי העסקים או סקטוריאליים הפועלים בענף מסוים או בעלי התמחות בפעילות מסוימות לדוגמא מסחר באינטרנט או מכונות בהפעלה עצמית. ישנו ריבוי מודלים עסקיים המאפשרים פעילות כמאגד, לדוגמה: MarketPlace, מימון המונים מבוסס תגמול או תרומות, אתר המאפשר התקשרות והתחשבנות עם פרילאנסרים וכו’.

כרטיסים נטענים – טעינה או הפצה של כרטיסים נטענים, לעניין זה ייתכן כרטיס נטען של רשתות בינלאומיות, דוגמת: Visa או  Mastercard (מעגל פתוח) או כרטיס נטען הפועל ברשת חנויות מסוימת או רשת חנויות מוגבלת (מעגל סגור), כדוגמת: Gift Card , דלקן וכו’.

ארנקים אלקטרוניים (ייתכן גם ארנקים וירטואליים או סלולריים בהתאם לפונקציונליות) – עסקינן בפונקציונאליות המאפשרת פעילות טעינה וניהול של ערך כספי ברשת האינטרנט (אפליקציה או Web), כאשר באמצעות הערך הכספי, ניתן לבצע רכישות או לבצע פעילות העברות כספים או להטעין כספים לכרטיס נטען. ארנק אלקטרוני יכול לשמש כאמצעי תשלום בפעילות של מאגד, כך שהמאגד יתקשר בהסכמים עם בתי עסק שונים, ולקוחות הקצה שברשותם הארנק האלקטרוני יוכלו לבצע באמצעותו רכישות בבתי העסק הנ”ל.

מטבעות וירטואליים – מטבע וירטואלי הוא מטבע אשר מונפק ע”י גוף עסקי, פרטי או קבוצת משתמשים והוא אינו מטבע “פיאט” (מטבע שמונפק ומפוקח ע”י מדינה מסוימת). ניתן לחלק את המטבעות הווירטואליים לשתי קבוצות עיקריות:

  • מטבעות הנשלטים ע”י גוף מרכזי Centralized Virtual Currency)) – מטבעות וירטואליים עם ערך נקוב, המונפקים לרוב ע”י גופים מסחריים. לרוב, המטבעות צמודים לערך של מטבע  “פיאט” מסוים.
  • מטבעות מבוזרים De-centralized Virtual Currency)) – מטבעות שמופקים ע”י קבוצות משתמשים באמצעים קריפטוגרפיים.

קיימים מטבעות וירטואליים רבים, כאשר המוכר והנפוץ ביותר הוא הביטקוין. מטבעות נפוצים אחרים הם: האתריום ,ריפל,  והלייטקוין. לאור אופיים של המטבעות והגדרות החוק, רוב תחומי הפעילות במטבעות וירטואליים עבור לקוחות יחויבו בקבלת רישיון מתאים.

שירותי כספות ובלדרות מאובטחת – ניהול או שמירה של נכס פיננסי לרבות מזומן מחייבת בקבלת רישיון נותן שירותים בנכס פיננסי.

סוגי רישיונות

רישיון למתן שירות בנכס פיננסי חולק בחוק לשני סוגי רישיונות, “בסיסי” ו-“מורחב” בהתאם להיקף פעילות מחזיק הרישיון כך ש:

  • רישיון למתן שירות בכנס פיננסי בסיסי – מי שמחזור עסקיו אינו עולה על הסך של 30 מיליון ₪.
  • רישיון למתן שירות בנכס פיננסי מורחב – מי שמחזור עסקיו עולה על הסך של 30 מיליון ₪.

מאמרים נבחרים

הרשמה‭ ‬לניוזלטר‭ ‬שלנו

mm

מתן שרותי אשראי

עם כניסתו של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) תשע"ו-2016 לתוקף (להלן: "החוק"), הוחלה חובת רישוי עבור גופים העוסקים במתן שירותי...

הכתובת‭ ‬שלנו
ריב"ל‭ ‬18‭ ‬קומה ‭ ‬3  ‬
תל‭ ‬אביב ‭ ‬6777850
משרד. 052-2089013
דוא״ל. info@regulazia.co.il

אודותינו   צוות  ‭  תחומי התמחות   צור‭ ‬קשר    in

כל‭ ‬הזכויות‭ ‬שמורות‭ ‬לקירשנר דיזינגוף‭ ‬יועצים‭ ‬בע"מ 2018 האתר‭ ‬עוצב‭ ‬ונבנה‭ ‬ע"י VDH
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי.
האמור לעיל, אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים.

הכתובת‭ ‬שלנו
ריב"ל‭ ‬18‭ ‬קומה ‭ ‬3  ‬
תל‭ ‬אביב ‭ ‬6777850
משרד. 052-2089013
דוא״ל. info@regulazia.co.il

כל‭ ‬הזכויות‭ ‬שמורות‭ ‬לקירשנר דיזינגוף‭ ‬יועצים‭ ‬בע"מ 2018 האתר‭ ‬עוצב‭ ‬ונבנה‭ ‬ע"י VDH
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי.
האמור לעיל, אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים.

קבלו ישירות למייל עדכונים לגבי התפתחות הרגולציה

הצטרפו עוד היום לרשימת התפוצה שלנו וקבלו מאמרים ועדכונים שוטפים לגבי חובות הרגולציה החלות על גופים פיננסים

ההרשמה בוצעה בהצלחה!

דילוג לתוכן